ארגוני המחתרות

>>ארגוני המחתרות
ארגוני המחתרות 2018-02-27T13:57:11+00:00

קצת רקע…

בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל פעלה מחתרת ניל"י להפלת השלטון העות'מאני בכך שהעבירה מידע מודיעיני חיוני וחשוב לבריטים. לתושביה היהודים של ארץ ישראל היו ציפיות גדלות מהמנדט הבריטי שהכיר בהצהרת בלפור ובכך שיש להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אולם בפועל היה פער בין הצהרת הכוונות למציאות. בעת המאורעות בארץ לא הגנו הבריטים על היישוב היהודי בארץ מפני הפורעים הערבים, הם הגבילו את מכסות העולים לארץ ופרסמו את הספר הלבן אשר הגביל בנוסף לעליה גם את רכישת הקרקעות והקמת יישובים חדשים… המחתרות קמו על מנת להילחם בערבים ובבריטים…

ארגוני המחתרות

מחתרות או לא להיות

לכל אחת מהמחתרות הייתה מדיניות שונה לגבי עוצמת הלחימה בה יש לפעול כלפי הערבים וכלפי הבריטים. המחתרות ופעולותיהם עוררו סערה ציבורית בקרב הנהגת היישוב היהודי ובקרב הציבור, כאשר שתי שאלות נוקבות מלוות את הדיון. האחת: האם נכון להגיע למטרה של הקמת מדינה עברית בעזרת טרור; והשנייה שייכת לזמן מלחמת העולם השנייה: האם נכון להילחם בבריטים כאשר הם נלחמים נגד האויב הנאצי?
בן גוריון צוטט כמי שאמר את המשפט "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה".
hagana
הבריטים ראו במחתרות האצ"ל והלח"י ארגוני "טרור"; הלח"י כונתה על ידם "כנופיית שטרן". חלק ניכר מהיישוב היהודי והנהגתו התנער אף הוא מהפעולות שנקטו המחתרות כלפי הבריטים. היישוב היהודי טען כי חלק מהפעילויות אינם מוסריות, וגם אלו שכן פוגעות בתדמית הישוב היהודי בדעת הקהל העולמית.
בסופו של דבר הכירה מדינת ישראל והציבור הישראלי בחשיבותן של המחתרות למען המדינה שבדרך… לפעולות המחתרות, ובייחוד לנועזות שבהן, הייתה השפעה חזקה על היישוב העברי בארץ ישראל ועל המאבק למען קום המדינה. הפעולות פגעו קשות ביוקרת הבריטים בעולם ותרמו בין השאר להחלטתה של ועדת אונסקופ, הוועדה המיוחדת של האו"ם לעניין ארץ-ישראל, על סיום המנדט הבריטי בארץ. לוחמי האצ"ל והלח"י נטלו חלק במלחמת העצמאות והתגייסו לצה"ל. בשנות 1980 הכירה מדינת ישראל בתרומתו של הלח"י וראתה בו גוף לוחם שסייע בהקמת המדינה.

"חיילים אלמונים"- מעט על חיי לוחמי המחתרות

חברי המחתרות היו נערים ונערות, בחורים ובחורות צעירים אשר שמרו את דבר חברותם במחתרת בסוד אפילו מבני משפחותיהם ומחבריהם הקרובים. בארגון השתמשו בכינויים על מנת לשמור על זהות סודית כל שניתן. מפקדי המחתרות היו בחורים צעירים בשנות העשרים והשלושים של חייהם.
בשעות הלילה המאוחרות, לאחר שהנער הלך לישון שנת ישרים במיטתו וההורים אף הם כיבו את האור, אז התחלו חייה התוססים של המחתרת…
המשימות שהוטלו על החברים בארגון היו מגוונות: הדבקת כרוזים, העברת ידיעות ממקום למקום, שידורי רדיו מחתרתיים, הכנת דירות מסתור, אימונים צבאים, הכנת כלי נשק מאולתרים ורכישת נשקים. את הנשקים והציוד הלחימה היו שומרים ב"סליק" (מחבוא) נסתר מעיני הבריטים ומעיני הציבור. חלק ניכר מפעילות המחתרת כלל גם משימות נועזות כגון הטמנת פצצות ומוקשים במוקדים של הבריטים בבתי מלון ובגשרים, הברחה נועזת של לוחמים מבית כלא והתנקשויות ממוקדות.

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.