האצ"ל 2018-02-27T13:58:49+00:00
etzel2

הארגון הצבאי לאומי (אצ"ל)

הקמת הארגון

מניעי ההקמה: בשנת 1931 חל פילוג ב"הגנה" מכיוון שחלק מאנשיו לא הסכימו עם שיטת ההבלגה שנקטה ההגנה כלפי הטרור הערבי וטענו שרק פעולות גמול נגד הערבים יביאו להפסקת התנכלותם ליהודים. הפורשים הקימו לעצמם ארגון נפרד בשם ׳׳ארגון ב״׳, ובשנת 1937 התאחדו עם חברי בית׳׳ר והקימו את האצ׳׳ל.
etzell

מדיניות הארגון

בראשית דרכו התרכז האצ׳׳ל במעשי גמול על התקפותיהם של הערבים, אך משהתפרסם ״הספר הלבן״ הבריטי בשנת 1939 היו הבריטים המטרה העיקרית להתקפות האצ״ל. הידיעות המחרידות על ההשמדה ההמונית של יהודי אירופה וסירובם של הבריטים להתיר לפליטים יהודים להיכנס לארץ, הביאו את אצ"ל בשנת 1944 לחדש את המאבק בשלטונות המנדט. אנשיו תקפו מוסדות ממשלתיים והבריטים הגיבו במאסרים.
לאחר החלטת החלוקה באו״ם בנובמבר 1947 נאבק האצ״ל בכנופיות הערביות והשיב בהתקפות- נגד בחיפה, טירה, אזור, ירושלים ויפו.

zeev

זאב ז'בוטינסקי (1880- 1940)

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר- ברית הציונים הרווזיוניסטים; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

"בוא יבוא היום ועמי גדול יהא ובן-חורין, וארץ-ישראל תזהר בכל צבעי הקשת של נופה הנהדר – בכוח זיעת אפיהם של בני-עמי. מלאכתי – מלאכת אחד הבנאים, השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל"
"כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל; כל השאר אשר בנו – איננו עברי. ישראל וארץ ישראל – חד הן, שם נולדנו כאומה ושם בגרנו. וכאשר באה הסערה והטילתנו אל מחוץ לתחומי הארץ, לא יכולנו עוד לגדול, כפי שלא יוכל לגדול עץ שנעקר מן הארץ, וכל חיינו הוקדשו רק לשמירה על ייחודנו זה שנוצר בארץ ישראל"
('ציונות וארץ ישראל', 1904)

begin

מנחם בגין (1913- 1992)

ב- 1 בדצמבר 1943, מונה מנחם בגין למפקד ארגון האצ"ל. "אל העם העברי בציון"! – זו כותרתו של הכרוז הראשון מטעם אצ"ל, שנכתב בידי בגין ובו הוא מכריז על מרד בשלטון הבריטי. בהכרזת המרד הוא מאשים את השלטון הבריטי בחתירה לחיסול התקווה האחרונה של הציונות הממלכתית, בבגידה באומה העברית, וקובע, כי משום כך אין מנוס ממלחמה בו עד הסוף. "נילחם. כל יהודי במולדת ילחם. אלוקי ישראל, א-ל צבאות יהיה בעזרנו. אין נסיגה. חרות או מוות" – נאמר בכרוז. והפעולות לא אחרו לבוא.

"צבאו" מנה בתחילה כאלף איש, מהם רק מאתיים לוחמים בפועל, אך גדל לכדי כ-5000 ב-1947. "צבא" זה ביצע כמעט 300 פעולות בארבע שנות פיקודו של בגין. כל כולן הוחלט בזהירות ובשיקול דעת מעמיק. שלוש מהן היו בולטות במיוחד: פיצוץ מלון "המלך דוד" בירושלים – מרכז השלטון הבריטי; הפריצה למבצר עכו ושחרור אסירי אצ"ל ולח"י; וכיבוש יפו. עיקר תפקידו של בגין היה להתוות את מדיניות המחתרת, לרכוש את אהדת דעת הקהל ולדאוג לניהול ארגוני יעיל. סייגים חמורים קבע בגין למלחמת הארגון. כל כולה כוונה נגד הצבא הבריטי, מתקניו וחייליו, המשטרה והבולשת וכן נציגי הממשלה המנדטורית. האוכלוסייה האזרחית הוצאה מן ה"משחק" ולא הייתה למטרה, גם אם, שלא במתכוון, נפלו קורבנות אזרחיים. כאשר נרדפו חברי הארגון על ידי היישוב המאורגן, ובפרט על ידי ה"הגנה", אסר בגין על אנשיו להגיב. הודות לכך מנע פעמיים מלחמת אחים: בעת ה"סזון" – תפיסת אנשי אצ"ל בידי אנשי ה"הגנה" והסגרתם לבריטים, בין סוף 1944 ועד אמצע 1945 – ובפרשת האנייה "אלטלנה".
עם התפרקות האצ"ל, שהחלה ביוני 1948, עם התמזגותם של גדודיו בצה"ל. הודיע בגין לרעיו לוחמיו מסר ששודר למחרת הכרזת המדינה, ב-15 במאי, מתחנת השידור של אצ"ל. בנאומו – אותו ציין כחשוב שבנאומיו – אמר, בין השאר: "הפרס היחיד שלנו הוא בזה שזכינו לראות את האומה משתחררת באמת ולוחמת – כולה – על חירותה. הפרס האמיתי שלנו יהיה, כשנזכה – אם נשוב חיים מן החזית – לפשוט בערי ארצנו, הריה ועמקיה, ולראות ילדים עבריים משחקים ואין מחריד ומעל ראשיהם הפעוטים החביבים מכל, חג אווירון והוא אווירון עברי, ומולם בא חייל והוא חייל עברי, ומרחוק משקשקת רכבת והיא רכבת עברית. אה, היש אושר גדול מזה"?!
לאחר פירוק האצ"ל בקיץ 1948, הקים בגין את תנועת החרות ובמשך שנים כיהן כמנהיגה הבלתי מעורער. בגין התנגד בחריפות להסכם השילומים של ישראל עם גרמניה המערבית, ותמך בממשלה בעת מלחמות ישראל. לאחר עליית הליכוד לשלטון ב"מהפך" של 1977, חתם בגין כראש הממשלה על הסכם השלום עם מצרים וב-1982 יצא ל"מבצע שלום הגליל" שהתפתח למלחמת לבנון הראשונה. בגין היה ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל.

dr

דוד רזיאל (1910- 1941)

נולד ב-19 בדצמבר 1910, בפלך וילנה שברוסיה. בהיותו בן 3 עלתה משפחתו ארצה ואביו שימש כמורה לעברית בבית-ספר יסודי בתל-אביב. בפרוץ פרעות 1929, הצטרף לארגון ההגנה בירושלים, שם למד באוניברסיטה העברית פילוסופיה ומתמטיקה. עם הקמת האצ"ל היה מראשוני חבריו והתבלט בכישוריו הצבאיים. ב-1937 מונה למפקד מחוז ירושלים וכעבור שנה, ב-1938, מונה למפקד הארגון על ידי ז'בוטינסקי שפגש את רזיאל פעם אחת והמפגש עורר אצלו רושם רב.

תחת פיקודו נעשו פעולות נגד הערבים ברחבי הארץ כתגובה למאורעות שפרצו בארץ.
ב-17 במאי 1941 יצא עם שלושה מחבריו לפעילות מיוחדת בעיראק בשירות הצבא הבריטי. למחרת היום נהרג מהפצצה של מטוס גרמני.
מאמצים רבים עשו בני משפחתו להביא את ארונו של רזיאל לקבורה בארץ-ישראל, אולם רק בשנת 1955 הסכימה ממשלת עיראק לאפשר לבריטים להוציא את הארון מארצם ובתנאי שיובא לקבורה בקפריסין. בספטמבר 1960, זמן קצר לאחר שקפריסין זכתה בעצמאות, פנה חבר-הכנסת מנחם בגין אל נשיא הרפובליקה החדשה, הארכיהגמון מקאריוס, בבקשה לאפשר את העברת הארון לארץ-ישראל. הפנייה נענתה בחיוב וב-16 במרס 1961 נערכה לדוד רזיאל הלווייה צבאית ובהשתתפות המונים. ארונו של דוד רזיאל נטמן בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.