לוחמים במחתרת
ההגנה
- אליהו גולומב: נחשב למפקד הבלתי רשמי של "ההגנה", שמפקדתה מוקמה במשך שנים רבות בביתו.
- יעקב דורי: רמטכ"ל "ההגנה" בשנים 1939-1945. בשנים 1946-1947 עמד בראש משלחת "ההגנה" בארצות הברית שעסקה ברכש נשק לקראת המלחמה. בשובו ב-1947 חזר לתפקידו הקודם והיה לרמטכ"ל הראשון של צה"ל עד סוף 1949.
- יצחק שדה: מקים הפלמ"ח ומפקדו עד 1945, מפקד פלוגות השדה והפלוגות המיוחדות. רמטכ"ל "ההגנה" בשנים 1945-1947.
- ישראל גלילי: ראש המפקדה הארצית של "ההגנה" בשנים 1948-1947.
ליל הרכבות
מבצע חבלה במסילות הברזל המנדטוריות בליל ה-1 בנובמבר 1945. המבצע היה אחד המבצעים הראשונים של תנועת המרי העברי עוד לפני הקמתה הרשמית, וסימל את הקמתה. במסגרת המבצע חיבלו חוליות פלמ"ח ברשת מסילות-הברזל ברחבי הארץ ופוצצו שלוש סירות משמר בריטיות בנמל יפו וחיפה, ויחידה של האצ"ל והלח"י תקפה את תחנת הרכבת בלוד. המבצע העלה את מורל אנשי היישוב לאחר ההגבלות הקשות של הבריטים על עלייה והתיישבות, ובעיקר עורר שביעות רצון בקרב הנהגת היישוב ובקרב אנשי הפלמ"ח וההגנה, שנוכחו לראות כי ניתן להפעיל בו זמנית ובהצלחה כוחות רבים במספר רב של יעדים.
פיצוץ מלון 'המלך דוד'
בתגובה לשבת השחורה החליט הפיקוד העליון של ההגנה, בראשותו של משה סנה, לממש במסגרת תנועת המרי תכנית פעולה חריפה נגד הבריטים, אותה סירב לאשר בעבר. בשלב מסוים חזרו בהם מנהיגי תנועת המרי מהמשימה אולם האצ"ל הוציא לפועל את הפעולה ב-22 ביולי 1946. כדי חלב ובהם מטעני חבלה המחוברים למנגנון השהיה הוצבו בתוך מסעדה ששכנה בקומה הראשונה סמוך לעמודי התמך של הבניין.
בניגוד לפעולות רבות אחרות של האצ"ל נגד מוסדות ממשלתיים, הפיצוץ במלון המלך דוד אירע באמצע היום, כאשר המקום היה מלא בעובדים. אזהרה ששוגרה מבעוד מועד לא נענתה, ומספר ההרוגים הגיע כנראה ל-91 איש, מתוכם כ-15 יהודים.
הפעולה, תוצאותיה הטראגיות והתגובות שלאחריה גרמו לערעור מחודש של היחסים בין ההגנה והנהגת היישוב לבין האצ"ל, ולפירוק תנועת המרי.
ארגון צבאי לאומי (אצ"ל)
לאחר החלטת החלוקה באו״ם בנובמבר 1947 נאבק האצ״ל בכנופיות הערביות והשיב בהתקפות- נגד בחיפה, טירה, אזור, ירושלים ויפו. כחודש לאחר הכרזת העצמאות הביא האצ״ל ארצה את האוניה ״אלטלנה״ ועליה כמויות נשק ניכרות ו-800 מתנדבים. בן גוריון ראה בכך נסיון לפגוע בריבונותה ואחדותה של מדינת ישראל וצה"ל. לאחר שסרב האצ״ל למסור את הנשק לידי ההגנה, הופגזה האוניה על ידי 'ההגנה' ועלתה באש על שפת ימה של תל־ אביב. במהלך האירוע נהרגו 17 אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל.עוד באותו היום נשא מנחם בגין נאום ברדיו:
"לא תהיה מלחמת אחים. האויב בשער. ואם יחדש את הסתערותו נצטרף כולנו אחים מן המעמד. שוב נקח את נשקנו ולנחלם שכם בשכם עם הפלמ"ח, שכם בשכם עם ה'הגנה'…. עזרו אתם גם לי לשכנע את אנשי. עזרו גם לי לשכנע, כי אסור שאח ירים ידו על האח, אסור שכח נשק עברי יופעל נגד לוחמים עבריים". יחידות האצ״ל ואנשיו נטלו חלק פעיל במלחמת העצמאות. ב-21 בספטמבר 1948 פורקו גדודי האצ״ל על פי פקודת הממשלה, וחברי הארגון גויסו לצה״ל.
- זאב ז'בוטינסקי היה "המצביא העליון" של התנועה עד לפטירתו ב-1940;
- דוד רזיאל בשנת 1938 מינה זאב ז'בוטינסקי את דוד רזיאל להיות מפקד האצ"ל, וכך היה למפקדה הרביעי. תחת פיקודו נעשו פעולות נגד הערבים ברחבי הארץ כתגובה למאורעות שפרצו בארץ. ז'בוטינסקי פגש את רזיאל פעם אחת והמפגש עורר רושם רב אצל ז'בוטינסקי. רזיאל נהרג בגיל 30 בפעילות צבאית מטעם הבריטים בעיראק.
- מפקדים נוספים: אברהם תהומי; יעקב מרידור.
'אלטלנה' עולה באש מול חופי תל אביב
פריצת כלא עכו
המצודה העות'מאנית בעכו שימשה את הבריטים כמרכז שלטון בריטי, בית כלא וגרדום. בראשית שנת 1947 היו כלואים במבצר עכו בסה"כ כ-90 אסירים יהודים מכל ארגוני המחתרת, וכ-700 אסירים פליליים ערבים. מפקדי אצ"ל ולח"י הכלואים במבצר הבינו שבריחה תתאפשר רק בעזרת כוחות מבחוץ. המבצע תוכנן בקפידה. לכלא הוברחו חומרי חבלה ונפץ רבים לפיצוץ השערים ובגדים אזרחיים לטובת הנמלטים. הוחלט כי יברחו רק 41 אסירים, אשר נשפטו לתקופה ארוכה.
לוחמי חירות ישראל (לח"י)
במלחמת העצמאות לחם הלח׳׳י בירושלים כגוף עצמאי, ובמרכז הארץ במסגרת צה׳׳ל. הלח"י פורק עם קום המדינה במאי 1948, ורוב חבריו התגייסו לשורות צה"ל. בירושלים שמר הלח"י על מעמד מיוחד עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק לאחר רצח המתווך מטעם האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט, בספטמבר 1948.
- יאיר (אברהם) שטרן: היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, והיה מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון לח"י. נודע גם בשם "יאיר", שהיה כינויו המחתרתי, על שם אלעזר בן יאיר, ממפקדי המרד הגדול נגד הרומאים ומפקד הקנאים במצדה. לכל אורך הדרך נרדפו חברי הארגון, ושטרן בראשם, בידי הבולשת הבריטית, שראתה מטרה עליונה בחיסול פעילותו. המצור הלך והתהדק סביב שטרן, עד שבפברואר 1942 נתפס בידי אנשי הבולשת ונרצח בירייה עם לכידתו, בן 32 היה במותו.
- יצחק שמיר: אימץ את הכינוי המחתרתי "מיכאל". במשך תקופה בה התנהל אחריו מצוד של הבולשת הבריטית, הוא גידל זקן ופיאות, לבש קפוטה וכובע, וכינה את עצמו "הרב שמיר". בדצמבר 1941 נאסר ונכלא במחנה המעצר מזרעה. לאחר מכן נמלט מהכלא והיה חלק מההנהגה המשולשת של הארגון לאחר מות יאיר. לימים היה שמיר לראש ממשלת ישראל.
- ישראל אלדד: מנהיג הלח"י; סופר, משורר, פובליציסט, מתרגם ואיש חינוך.
אברהם (יאיר) שטרן
מילים ולחן: אברהם (יאיר) שטרן,
ביצוע: שלמה ארצי
וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.
כֻּלָּנוּ גֻּיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים,
מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.
בְּיָמִים אֲדֻמִּים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,
בַּלֵּילוֹת הַשְׁחֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ.
בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים
וְעָלָיו הֲגָנָה וְכִבּוּשׁ.
לֹא גֻּיַּסְנוּ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים
כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ.
רְצוֹנֵנוּ – לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי חוֹרִין;
חֲלוֹמֵנוּ – לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ.
וּמִכָּל עֲבָרִים רִבְבוֹת מִכְשׁוֹלִים
שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי אֶת דַּרְכֵּנוּ,
אַךְ אוֹיְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי אֲסוּרִים
לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ.
אִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים,
יִקְבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט;
בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים
לִלְחֹם וְלִכְבֹּשׁ עֲדֵי עַד.
בְּדִמְעוֹת אִמָּהוֹת שַׁכּוּלוֹת מִבָּנִים
וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים
כִּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת לִלְבֵנִים
וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים.