לוחמים במחתרת

לוחמים במחתרת 2018-02-27T14:57:38+00:00
hagana2

לוחמים במחתרת

ההגנה

הוקם ביוני 1920 כממשיך דרכו של ארגון ״השומר״.
ארגון ״ההגנה״ היה הארגון הצבאי המחתרתי המרכזי של הישוב העברי בארץ-ישראל בימי המנדט הבריטי. בהתחלה נועדה ״ההגנה״ להגן על הישובים היהודיים מפני התקפות הערבים. במהלך קיומה הפכה לכוח הצבאי של ״המדינה שבדרך" ועסקה בלחימה בשלטון הבריטי ובהבאת מעפילים ארצה. בראשית שנות השלושים הועמדה ״ההגנה״ תחת פיקוחו של הועד הלאומי והוכרה כארגון מגן על הישוב כולו.
בימי ״המאורעות״- ימים של התקפות ערביות על הישוב היהודי, דגלה ״ההגנה״ במדיניות של הבלגה, שעיקרה הגנה על הישובים מפני ההתקפות עליהם והימנעות מפגיעה בישוב הערבי ככלל. בעקבות ההתנגדות הערבית לשלטון הבריטי וביצוע פעולות חמורות נגד הבריטים, הסכים הממשל הבריטי המנדטורי לשיתוף פעולה עם ״ההגנה״, ויהודים התנדבו למשטרה הבריטית ופעלו בה במסגרת של גדודי הנוטרים. היו אלה שוטרים הכפופים לשלטונות המנדט, אך למעשה היו מפקדים ב״הגנה״ וחברים בה. כאשר פרסמה הממשלה הבריטית את ״הספר הלבן״ בשנת 1939, שבו הוטלו הגבלות על העלייה ועל רכישת קרקעות על־ ידי היהודים, עסקה ״ההגנה״ בהבאת מעפילים ארצה בדרך לא חוקית.

  • אליהו גולומב: נחשב למפקד הבלתי רשמי של "ההגנה", שמפקדתה מוקמה במשך שנים רבות בביתו.
  • יעקב דורי: רמטכ"ל "ההגנה" בשנים 1939-1945. בשנים 1946-1947 עמד בראש משלחת "ההגנה" בארצות הברית שעסקה ברכש נשק לקראת המלחמה. בשובו ב-1947 חזר לתפקידו הקודם והיה לרמטכ"ל הראשון של צה"ל עד סוף 1949.
  • יצחק שדה: מקים הפלמ"ח ומפקדו עד 1945, מפקד פלוגות השדה והפלוגות המיוחדות. רמטכ"ל "ההגנה" בשנים 1945-1947.
  • ישראל גלילי: ראש המפקדה הארצית של "ההגנה" בשנים 1948-1947.

hagana5
hagana4

ליל הרכבות

מבצע חבלה במסילות הברזל המנדטוריות בליל ה-1 בנובמבר 1945. המבצע היה אחד המבצעים הראשונים של תנועת המרי העברי עוד לפני הקמתה הרשמית, וסימל את הקמתה. במסגרת המבצע חיבלו חוליות פלמ"ח ברשת מסילות-הברזל ברחבי הארץ ופוצצו שלוש סירות משמר בריטיות בנמל יפו וחיפה, ויחידה של האצ"ל והלח"י תקפה את תחנת הרכבת בלוד. המבצע העלה את מורל אנשי היישוב לאחר ההגבלות הקשות של הבריטים על עלייה והתיישבות, ובעיקר עורר שביעות רצון בקרב הנהגת היישוב ובקרב אנשי הפלמ"ח וההגנה, שנוכחו לראות כי ניתן להפעיל בו זמנית ובהצלחה כוחות רבים במספר רב של יעדים.

hotel

פיצוץ מלון 'המלך דוד'

בתגובה לשבת השחורה החליט הפיקוד העליון של ההגנה, בראשותו של משה סנה, לממש במסגרת תנועת המרי תכנית פעולה חריפה נגד הבריטים, אותה סירב לאשר בעבר. בשלב מסוים חזרו בהם מנהיגי תנועת המרי מהמשימה אולם האצ"ל הוציא לפועל את הפעולה ב-22 ביולי 1946. כדי חלב ובהם מטעני חבלה המחוברים למנגנון השהיה הוצבו בתוך מסעדה ששכנה בקומה הראשונה סמוך לעמודי התמך של הבניין.

בשעה 12:37 הופעלו המטענים, והאגף הדרומי של הבניין התמוטט על יושביו.
בניגוד לפעולות רבות אחרות של האצ"ל נגד מוסדות ממשלתיים, הפיצוץ במלון המלך דוד אירע באמצע היום, כאשר המקום היה מלא בעובדים. אזהרה ששוגרה מבעוד מועד לא נענתה, ומספר ההרוגים הגיע כנראה ל-91 איש, מתוכם כ-15 יהודים.
הפעולה, תוצאותיה הטראגיות והתגובות שלאחריה גרמו לערעור מחודש של היחסים בין ההגנה והנהגת היישוב לבין האצ"ל, ולפירוק תנועת המרי.

etzel2

ארגון צבאי לאומי (אצ"ל)

הוקם בירושלים, בשנת 1931, על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה".
בשנת 1931 חל פילוג ב"הגנה" מכיוון שחלק מאנשיו לא הסכימו עם שיטת ההבלגה שנקטה ההגנה כלפי הטרור הערבי וטענו שרק פעולות גמול נגד הערבים יביאו להפסקת התנכלותם ליהודים. הפורשים הקימו לעצמם ארגון נפרד בשם ׳׳ארגון ב״׳, ובשנת 1937 התאחדו עם חברי בית׳׳ר והקימו את האצ׳׳ל.
בראשית דרכו התרכז האצ׳׳ל במעשי גמול על התקפותיהם של הערבים, אך משהתפרסם ״הספר הלבן״ הבריטי בשנת 1939 היו הבריטים המטרה העיקרית להתקפות האצ״ל. הידיעות המחרידות על ההשמדה ההמונית של יהודי אירופה וסירובם של הבריטים להתיר לפליטים יהודים להיכנס לארץ, הביאו את אצ"ל בשנת 1944 לחדש את המאבק בשלטונות המנדט. אנשיו תקפו מוסדות ממשלתיים והבריטים הגיבו במאסרים.
לאחר החלטת החלוקה באו״ם בנובמבר 1947 נאבק האצ״ל בכנופיות הערביות והשיב בהתקפות- נגד בחיפה, טירה, אזור, ירושלים ויפו. כחודש לאחר הכרזת העצמאות הביא האצ״ל ארצה את האוניה ״אלטלנה״ ועליה כמויות נשק ניכרות ו-800 מתנדבים. בן גוריון ראה בכך נסיון לפגוע בריבונותה ואחדותה של מדינת ישראל וצה"ל. לאחר שסרב האצ״ל למסור את הנשק לידי ההגנה, הופגזה האוניה על ידי 'ההגנה' ועלתה באש על שפת ימה של תל־ אביב. במהלך האירוע נהרגו 17 אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל.עוד באותו היום נשא מנחם בגין נאום ברדיו:
"לא תהיה מלחמת אחים. האויב בשער. ואם יחדש את הסתערותו נצטרף כולנו אחים מן המעמד. שוב נקח את נשקנו ולנחלם שכם בשכם עם הפלמ"ח, שכם בשכם עם ה'הגנה'…. עזרו אתם גם לי לשכנע את אנשי. עזרו גם לי לשכנע, כי אסור שאח ירים ידו על האח, אסור שכח נשק עברי יופעל נגד לוחמים עבריים". יחידות האצ״ל ואנשיו נטלו חלק פעיל במלחמת העצמאות. ב-21 בספטמבר 1948 פורקו גדודי האצ״ל על פי פקודת הממשלה, וחברי הארגון גויסו לצה״ל.

  • זאב ז'בוטינסקי היה "המצביא העליון" של התנועה עד לפטירתו ב-1940;
  • דוד רזיאל בשנת 1938 מינה זאב ז'בוטינסקי את דוד רזיאל להיות מפקד האצ"ל, וכך היה למפקדה הרביעי. תחת פיקודו נעשו פעולות נגד הערבים ברחבי הארץ כתגובה למאורעות שפרצו בארץ. ז'בוטינסקי פגש את רזיאל פעם אחת והמפגש עורר רושם רב אצל ז'בוטינסקי. רזיאל נהרג בגיל 30 בפעילות צבאית מטעם הבריטים בעיראק.
  • מפקדים נוספים: אברהם תהומי; יעקב מרידור.

altelena
'אלטלנה' עולה באש מול חופי תל אביב
zabu

פריצת כלא עכו

המצודה העות'מאנית בעכו שימשה את הבריטים כמרכז שלטון בריטי, בית כלא וגרדום. בראשית שנת 1947 היו כלואים במבצר עכו בסה"כ כ-90 אסירים יהודים מכל ארגוני המחתרת, וכ-700 אסירים פליליים ערבים. מפקדי אצ"ל ולח"י הכלואים במבצר הבינו שבריחה תתאפשר רק בעזרת כוחות מבחוץ. המבצע תוכנן בקפידה. לכלא הוברחו חומרי חבלה ונפץ רבים לפיצוץ השערים ובגדים אזרחיים לטובת הנמלטים. הוחלט כי יברחו רק 41 אסירים, אשר נשפטו לתקופה ארוכה.

ביום ראשון, 4 במאי 1947, בשעה 14:00, יצאה מתוך חצר חוות-שוני (היום פארק ז'בוטינסקי ליד בנימינה) יחידת הנדסה קרבית של האצ"ל, במסווה של טכנאי טלפון כאשר הם נושאים סולמות, חומרי נפץ, חבלים, אנקול וציוד פריצה. במקביל, כוחות תקיפה ומילוט של האצ"ל, במסווה של שיירה צבאית בריטית, נפרשו סביב הכלא, פריצת הכלא ארעה בשעה 16:22, עם פיצוץ אדיר שהרעיד את הכלא. ההתקפה על כלא עכו בוצעה בכוח של 34 לוחמים. בעת הנסיגה נהרגו מפקד המבצע דב כהן ("שמשון") ועוד שניים מהכוח התוקף, וכן שישה מהאסירים הנמלטים. חמישה מלוחמי האצ"ל שבכוח התוקף נפלו בשבי הצבא הבריטי והועמדו לדין, שלושה מהם הועלו על הגרדום. נלכדו גם שמונה מהנמלטים. 27 מאסירי האצ"ל והלח"י יצאו לחופשי. 182 אסירים ערביים שהיו בכלא ניצלו את ההזדמנות ונמלטו אף הם.

lehi

לוחמי חירות ישראל (לח"י)

ארגון הלח׳׳י קם בשנת 1940 עם פרישת קבוצת חברים מן האצ׳׳ל, בהנהגת "יאיר" אברהם שטרן.
חילוקי דעות עם האצ"ל בדבר המדיניות ושיטות הפעולה כנגד השלטו הבריטי. הנהגת האצ"ל התחייבה באוקטובר 1939 להפסיק את ההתקפות על השלטון הבריטי, וזה היה המניע לפרישה. הלח"י נקרא ע"י הבריטים "כנופיית שטרן" (The Stern Gang) על שם מייסדו – אברהם שטרן (שכינויו המחתרתי היה "יאיר").
מייסד הלח׳׳י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה ׳׳יאיר״, התנגד להפסקת המאבק בבריטים שעליו הכריזו ׳׳ההגנה׳׳ והאצ׳׳ל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כדי שאפשר יהיה לגייס את כל הכוחות למלחמה באויב הנאצי. ארגון הלח׳׳י שאף לכונן מדינה יהודית ברחבי ארץ ישראל ולגרש את הבריטים מכל רחבי המזרח התיכון. הלח"י לא נפגע ממסע הסזון (שכוון ע"י ההגנה נגד אצ"ל בלבד) וב-1946 שיתף פעולה עם ההגנה ועם האצ"ל במסגרת "תנועת המרי העברי". במסגרת זאת ביצע הלח"י מספר פעולות בחו"ל, ותקף מטרות בלונדון. שלושה מחבריו נתפסו ונשפטו למוות בתלייה. שטרן נורה למוות ע"י קציני מחלקת החקירות המרכזית הבריטית בתל-אביב בפברואר 1942. לאחר מותו הנהיגה "טרויקה" את הארגון: נתן ילין-מור, ישראל אלדד ויצחק שמיר. קריינית הרדיו החשאי של הלח"י הייתה גאולה כהן.
במלחמת העצמאות לחם הלח׳׳י בירושלים כגוף עצמאי, ובמרכז הארץ במסגרת צה׳׳ל. הלח"י פורק עם קום המדינה במאי 1948, ורוב חבריו התגייסו לשורות צה"ל. בירושלים שמר הלח"י על מעמד מיוחד עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק לאחר רצח המתווך מטעם האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט, בספטמבר 1948.

  • יאיר (אברהם) שטרן: היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, והיה מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון לח"י. נודע גם בשם "יאיר", שהיה כינויו המחתרתי, על שם אלעזר בן יאיר, ממפקדי המרד הגדול נגד הרומאים ומפקד הקנאים במצדה. לכל אורך הדרך נרדפו חברי הארגון, ושטרן בראשם, בידי הבולשת הבריטית, שראתה מטרה עליונה בחיסול פעילותו. המצור הלך והתהדק סביב שטרן, עד שבפברואר 1942 נתפס בידי אנשי הבולשת ונרצח בירייה עם לכידתו, בן 32 היה במותו.
  • יצחק שמיר: אימץ את הכינוי המחתרתי "מיכאל". במשך תקופה בה התנהל אחריו מצוד של הבולשת הבריטית, הוא גידל זקן ופיאות, לבש קפוטה וכובע, וכינה את עצמו "הרב שמיר". בדצמבר 1941 נאסר ונכלא במחנה המעצר מזרעה. לאחר מכן נמלט מהכלא והיה חלק מההנהגה המשולשת של הארגון לאחר מות יאיר. לימים היה שמיר לראש ממשלת ישראל.
  • ישראל אלדד: מנהיג הלח"י; סופר, משורר, פובליציסט, מתרגם ואיש חינוך.

חיילים אלמונים
מילים ולחן: אברהם (יאיר) שטרן,
ביצוע: שלמה ארצי
חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְּנוּ בְּלִי מַדִּים
וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.
כֻּלָּנוּ גֻּיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים,
מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,
בַּלֵּילוֹת הַשְׁחֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ.
בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים
וְעָלָיו הֲגָנָה וְכִבּוּשׁ.

לֹא גֻּיַּסְנוּ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים
כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ.
רְצוֹנֵנוּ – לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי חוֹרִין;
חֲלוֹמֵנוּ – לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ.

וּמִכָּל עֲבָרִים רִבְבוֹת מִכְשׁוֹלִים
שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי אֶת דַּרְכֵּנוּ,
אַךְ אוֹיְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי אֲסוּרִים
לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ.

אִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים,
יִקְבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט;
בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים
לִלְחֹם וְלִכְבֹּשׁ עֲדֵי עַד.

בְּדִמְעוֹת אִמָּהוֹת שַׁכּוּלוֹת מִבָּנִים
וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים
כִּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת לִלְבֵנִים
וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים.

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.