ההתיישבות בצפון

ההתיישבות בצפון 2018-02-27T14:51:22+00:00

אתגרי ההתיישבות בצפון

"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו." (יוסף טרומפלדור)

הצפון הוא חבל ארץ גדול המחולק לגליל העליון ולגליל התחתון. הגליל התחתון קרוב למישור החוף לעומת הגליל העליון שקרוב לגבולות לבנון וסוריה, הגליל העליון ידוע ברכסים הגבוהים שלו ובאקלים הקר לעומת הגליל התחתון העשוי ברובו מעמקים ובו מזג אויר לח ונעים.
G
לאורך כל ההיסטוריה היה הגליל התחתון מיושב יותר מאשר הגליל העליון. האוכלוסייה הערבית שחיה בארץ התיישבה למרגלות הגבעות ועיבדה את האדמות. בגליל העליון הייתה התיישבות חקלאית מועטה, והייתה אוכלוסייה מיעוטים נרדפת, הדרוזים. העיר צפת בגליל העליון נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש ולכן תמיד משכה אליה אוכלוסייה דתית.
עם קום המדינה, החלה התיישבות בגליל, הוקמו עיירות לעולים חדשים ובמשך השנים התבצעו מספר תכניות ליישוב יהודים. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוקמו יישובים קהילתיים רבים בגליל במטרה לנסות ולשנות את הדמוגרפיה של הגליל. תכנית זו כונתה "יהוד הגליל", היות שאחוז אוכלוסיית המיעוטים ובמיוחד בגליל התחתון גבוה, דבר העלול לערער את שליטת ישראל בו. מאז נעשו מאמצים רבים על ידי מוסדות המדינה לאכלסו ביהודים ולנסות להשיג מצב של רוב יהודי באזור.

קריית שמונה: העיר הצפונית ביותר

KSקרית שמונה היא העיר הצפונית ביותר במדינת ישראל, השוכנת באצבע הגליל. בו' בטבת ה'תש"י (26 בדצמבר 1949) הוקמה קריית שמונה כמעברה על אדמות הכפר הערבי "אל-ח'אלצה", שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות. בתחילה נקראה העיר "קריית יוסף" על שמו של יוסף טרומפלדור. בהמשך הוסב שמה ל"קריית שמונה" על מנת להנציח גם את שאר חברי תל חי שנהרגו באותה תקופה.
בשנים הראשונות הגיעו לעיירה עולים מתימן ומרומניה ובהמשך הגיעו אליה עולים רבים מצפון אפריקה. העיר נבנתה ללא תוכנית אב, אלא שכונה אחר שכונה בהתאם לגלי העלייה. כעיר הגדולה באצבע הגליל ומיקומה לצד כביש 90 משמשת קריית שמונה כיום כמרכז אזורי ליישובי הסביבה במספר תחומים: שירותי בריאות, תעשייה, שירותים עסקיים ומסחר. בשל מיקומה בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון סבלה העיר (מאז שנות השישים של המאה העשרים) מפיגועי מחבלים ומירי טילי קטיושות, לאורך שנים רבות. ב-11 באפריל 1974 חדרה חוליית מחבלים מלבנון לעיר ורצחה ששה-עשר מתושביה. בגלל מציאות זו נערכה מלחמת לבנון הראשונה, וכן המבצעים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם".

המצפים בגליל – "יהוד הגליל"

תכנית המצפים בגליל היא תכנית רחבת היקף להקמת יישובים יהודיים בגליל בשנים 1979‏-1980. התוכנית כונתה בציבור "ייהוד הגליל". במסגרת התוכנית הוקמו בפרק זמן קצר מספר גדול של יישובים יהודיים קטנים, אשר כונו מצפים. החלטת הביצוע למפעל המצפים התקבלה באפריל 1979, בישיבת הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית העולמית. ההחלטה אישרה הקמת 30 מצפים בטווח של 6-8 חודשים. לפי יוזמיה, מטרת התוכנית הייתה לפרוס אוכלוסייה יהודית ברחבי הגליל ההררי כדי להגדיל את אחוז היהודים בגליל ולמנוע זליגת תושבים ערבים אל אדמות מדינה באזור. התוכנית מומנה בעיקר על ידי המחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. בפועל עד 1981 אוכלסו 26 מצפים. (בין המצפים" הושעיה, כמון, אבירים, מצפה הילה, הררית, כליל מתת ועוד)

רמת הגולן

במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את רמת הגולן מידי הסורים אשר הפגיזו את יישובי עמק החולה וראש פינה, וטנקים סוריים אף ניסו להתקדם לעבר קיבוץ דן. לאחר המלחמה כ- 80,000 אזרחי סורים עזבו את הרמה. בצפון רמת הגולן נשארו תושבים דרוזים, אשר העדיפו לא לקבל אזרחות ישראלית גם לאחר סיפוח רמת הגולן ב-1981. היישובים הישראלים הראשונים בגולן הוקמו על רקע אידאולוגי וביטחוני. ביישוב רמת הגולן לקחו חלק תנועת הקיבוצים ותנועת המושבים הדתיים. היישוב הראשון – מרום גולן הוקם כבר חודש לאחר המלחמה, ב-14 ביולי 1967. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה מועצה אזורית חדשה, מועצה אזורית גולן. מאז 1967 נבנו 33 יישובים ישראליים ברמת הגולן.
במלחמת יום הכיפורים, חרף מאמציו, לא הצליח הצבא הסורי לכבוש מחדש את הגולן, ולאחר כמה ימי לחימה ותוך קרבות קשים, ובראשם קרב עמק הבכא, הוא נהדף. ב-1976, הוקמה העיר קצרין, בסמוך ליישוב יהודי קדום מתקופת בית המקדש השני. כיום חיים ברמת הגולן כ-20,000 יהודים וכ-21,000 דרוזים. תושבי רמת הגולן מתפרנסים מחקלאות, תעשיה ותיירות.

G

מפל בנחל יהודיה בגולן, צילום: Marmor10 – a Wikipedia User.

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.