בלילות חשוכי כוכבים

סיפורה של ההעפלה היהודית לארץ-ישראל הגיע לשיאו בחודשים יולי־ספטמבר 1947 בדמותה של ספינה אמריקנית לשעבר בשם ״פרזידנט וורפילד״, שנרכשה על-ידי ״המוסד״, הפליגה לאירופה וקיבלה שם חדש: ״אקסודוס 47״ (ובעברית – ״יציאת אירופה תש״ז״). ׳׳אקסודוס״ – כסמל ליציאת מצרים מודרנית ־ נשאה 4,500 מעפילים והייתה הגדולה בספינות ההעפלה עד אז. מיד לאחר שיצאה מנמל בדרום צרפת, הצטרפו אליה ספינות-מלחמה בריטיות, שעקבו אחריה עד לחופי הארץ. עוד לפני שנכנסה לתחום המים הטריטוריאליים של ארץ-ישראל ניסו כוחות בריטיים להשתלט עליה, תוך ניגוח מתמיד של המשחתות הבריטיות. המעפילים התנגדו בכל כוחם ותוצאות הקרב הבלתי־שווה הזה היו קשות: שני מעפילים וימאי יהודי-אמריקני מצוות ״אקסודוס״ נהרגו, ורבים מהמעפילים נפצעו.

בחזרה לאירופה

הספינה נגררה לנמל חיפה והחל הטקס האלים והמשפיל של העברה-בכוח של המעפילים לספינת הגירוש. הפעם היה צורך בשלוש ספינות ואלו הפליגו מערבה, אך במקום לפנות לקפריסין, כמו במקרים הקודמים, הן המשיכו לצרפת. העולם היהודי סער ומחה. התברר כי ממשלת בריטניה גמרה אומר לבלום את ההעפלה על-ידי החזרת המעפילים לנמל שממנו באו. תוך תיאום עם הממשלה בפאריס הוצע לאלפי הגברים, הנשים והילדים לרדת בחוף צרפת. המעפילים סירבו. הם הודיעו כאיש אחד כי דעתם נחרצת: הם תובעים לחזור לארץ־ישראל.
שלושה שבועות עגנו שלוש ספינות הגירוש בנמל פורט דה־בוק שבדרום צרפת. היתה זו מלחמת עצבים בין אימפריה אדירה שאיבדה את עשתונותיה לבין אלפי פליטים ניצולי שואה, שלא נותר להם דבר לאבד. ככל שחלפו הימים הוחמר מצב המעפילים. העולם ניצב משתאה לנוכח המראה של מעפילים הקוראים תיגר על בריטניה הגדולה, והאהדה ניתנה בגלוי ובמלוא הלב למעפילים, ובאמצעותם למאבק היישוב העברי לעלייה חופשית ולהקמת מדינה עצמאית שתוכל לקלוט את מאות אלפי שרידי השואה.

הלחץ גובר

היו אלה ימי הדיונים באו״ם על ״בעיית ארץ־ישראל״. ועדה מיוחדת ששוגרה לארץ בחנה את הסוגיה מכל צדדיה, וחלק מחבריה צפו בנמל חיפה בגירושם האלים של מעפילי ״אקסודוס״. לאחר מכן ביקרה הוועדה במחנות הפליטים היהודיים בגרמניה ועמדה על הלך-הרוחות בהם. כמעפילי ״אקסודוס״ כך תבעו גם הפליטים: אנו רוצים לעלות לארץ־ישראל. אין פלא איפוא, שכאשר הגישה הוועדה את מסקנותיה בליל ה-31 באוגוסט, בעצם ימי מאבקם של מעפילי ״אקסודוס״, היא ייחסה משקל רב לצורך לפתור את בעיית הפליטים היהודיים החותרים להגיע לארץ. וכך אמרה הוועדה, שכידוע החליטה ברוב קולות להמליץ על הקמת מדינה יהודית: ״עלייה יהודית היא הבעיה המרכזית של ארץ-ישראל כיום… יצירת מדינה יהודית לפי תוכנית החלוקה היא התקווה היחידה להסרת בעיה זו מזירת הסכסוך״.

הגירוש לגרמניה

הבריטים לא התרשמו מדו״ח הוועדה והמשיכו לנקוט קו נוקשה. משהתברר להם כי המעפילים דבקים בעמדתם שלא לרדת בחוף צרפת, הרימו שלוש ספינות הגירוש עוגן והפליגו לגרמניה. בנמל המבורג חזרו על עצמם המראות הקשים, כשמאות כתבים וצלמים מנציחים את התנהגותם המבישה של הבריטים, המכים וגוררים מעפילים יהודיים המסרבים לרדת לאדמה גרמנית. זמן קצר לאחר־מכן יצאו מעפילי ״אקסודוס״ שוב בדרכם ארצה: חלקם ברישיונות והשאר בנתיבי ההעפלה.