העלייה החמישית

>>העלייה החמישית
העלייה החמישית 2018-02-27T14:39:10+00:00

קצת רקע…

ערב העלייה החמישית היישוב היהודי בארץ התאושש מהמשבר הכלכלי החמור בארץ, שהחל ב-1926 וגרם לאווירת נכאים קשה, לאבטלה ולירידה משמעותית. השבר הכלכלי העולמי הגדול, שהחל בשנת 1929, לא נתן את אותותיו בארץ ישראל. הייתה זו השנה שבה החלה העלייה החמישית, הגדולה שבעליות שלפני קום המדינה. עלייה זו החלה למרות המצב הביטחוני הרעוע, ששרר בארץ ישראל בשנת 1929 בעקבות התפרצותם האלימה של ערביי ארץ ישראל.

העלייה החמישית

עליית הייקים (1931-1939)

בשנת 1931, תקופת כהונתו של סר ארתור ווקופ הנציב העליון הבריטי בארץ, התחדשה העלייה לארץ, ועד שנת 1939 הגיעו לארץ 250,0000 עולים.
הגורם העיקרי לגל עליה זה היה עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה והאנטישמיות הקיצונית שהחלה לתת את אותותיה בגרמניה ובמדינות אחרות באירופה, כגון פולין ורומניה. בנוסף, בראשית שנות השלושים פרץ בארצות הברית משבר כלכלי גדול, שהתפשט עד מהרה לכל ארצות אירופה, וארץ-ישראל, שנהנתה אז מגאות כלכלית, נראתה כמקלט בטוח לעולים עשירים. העולים הגיעו ממזרח וממערב ארופה. frankfurtהעולים שהגיעו מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה ובעיקר מגרמניה הביאו ארצה ערכים מערביים, ידע מקצועי רב ורקע תרבותי עשיר. קליטתם לוותה גם בקשיים בשל קשיי שפה והבדלים מנטליים ותרבותיים ביחס לשאר האוכלוסייה. העליה החמישית קרויה על שמם: עליית הייקים.

בעיר… וגם בכפר

einharodמרבית העולים בעליה החמישית פנו להתיישב בערים. הם הביאו איתם הון רב והשקיעו אותו בהקמת בתי חרושת, בנטיעת פרדסים ובבנין. תל־אביב, שב-1931 ישבו בה 45,000 איש, מנתה בשנת 1939 180,000 תושבים. חלק אחר של העולים השתלבו ביישובים הכפריים הוותיקים ושטחי החקלאות היהודיים הורחבו או פנו להתיישבות חקלאית חדשה כך שמספר הישובים החקלאיים בארץ הוכפל כמעט. בתקופה זו התרחבו שטחי המטעים, גילו מקורות מים חדשים והתרחב השוק ששימש להפצת התוצרת החקלאית. בהתיישבות החקלאית נטלו חלק גם יהודי גרמניה, שמעולם לא עסקו קודם לכן בחקלאות.

תקופה קשה

seferבין השנים 1936- 1939 סבל הישוב בארץ משפל כלכלי שנגרם בין היתר מצמצום ההגירה ויכולת העברת הון לארץ ישראל, ענפי המשק נפגעו וגררו אבטלה כבדה. המרד הערבי אשר התרחש באותם שנים, דווקא סייע להיחלצות מהמשבר. בעקבותיו החל תהליך הפרדה של המשק היהודי מן המשק הערבי בארץ. היישוב היהודי פנה לפיתוח חקלאי מואץ בעקבות זאת הלך והתפתח ביישוב המשק המעורב (גידולים חקלאיים לצד פיתוח משק חי). שביתת הפועלים הערבים וסגירת נמל יפו הובילו להקמתו של נמל תל-אביב. הקשיים שנגרמו בעקבות המשבר הכלכלי והמרד הערבי, גרמו לירידה במספר העולים לארץ. נוסף על כך, ממשלת המנדט הבריטי הערימה קשיים על דרכם והגבילה את מספר ה״סרטיפיקטים״ (אישורי הכניסה) לארץ. משנת 1940 עד קום המדינה בה׳ באיר תש״ח (14 במאי 1948) הגיעו רוב העולים בסרטיפיקטים מזויפים, או במסגרת העלייה הבלתי לגלית ("העפלה") בדרך היבשה או באניות מעפילים.

הספר הלבן

בימי המנדט הבריטי על ארץ ישראל, בין השנים 1948-1920, פרסמה ממשלת בריטניה שלוש פעמים את ״הספר הלבן״ : מסמך בעטיפה לבנה, בו מצהירה על מדיניותה ביחס לשני העמים היושבים בארץ- ישראל. ״הספר הלבן״ הראשון פורסם ב1922 בתקופת כהונתו של שר המושבות: וינסטון צ'רצ'יל ונאמר בו שעבר הירדן המזרחי לא נכלל בבית היהודי הלאומי בארץ ישראל. ושהמשך העלייה היהודית יותנה ב״יכולת הקליטה הכלכלית״ של הארץ. המסמך נתקל בהתנגדות מצד היהודים ונידחה על ידי הערבים.
"הספר הלבן" השני שפורסם ב- 1930 על ידי לורד פסיפלד שכיהן אז כשר המושבות היה מחמיר יותר. בספר זה אסרה בריטניה על המשך העלייה וההתיישבות היהודית בארץ, בטענה שהדבר גורם לנישול הערבים מאדמותיהם.
"הספר הלבן" השלישי (1939) שמאחוריו עמד מלקולם מקדולנד, כונה על ידי דוד בן גוריון "ספר המעל". מסמך זה הציע להקים בארץ ישראל מדינה דו־לאומית בתוך עשר שנים, עד אז תוענק ״זכות וטו״ הדדית גם ליהודים וגם לערבים, הבריטים הם שישמרו על האיזון בין הצדדים וימשיכו לשלוט בפועל. בתקופה זו תוגבל העלייה היהודית ל־75,000 עולים במשך חמש שנים, והמשכה יהיה מותנה בהסכמת הערבים. כמו כן תוגבל רכישת קרקעות על ידי יהודים (עד 95% משטח ארץ ישראל לא יינתן למכירה ליהודים בטענה כי לערבים ריבוי טבעי מהיר והם זקוקים לשטח).
בעקבות הספר הלבן השלישי התאחד היישוב היהודי בארץ נגד הבריטים ונגד הספר הלבן. היישוב הכריז על שביתה כללית בכל הארץ ובערים הגדולות נערכו הפגנות ותהלוכות מחאה. המחתרות התאחדו למאבק משותף בבריטים ב"תנועת המרי". אך משפרצה מלחמת העולם השנייה, החליטה "ההגנה" להפסיק את הפעולות נגד הבריטים ולהמשיך אך ורק בפעולות ההתיישבות והעלייה הבלתי-לגאלית. בן-גוריון טען אז, כי "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה". על רקע החלטה זו פרשה תנועת "האצ"ל" והפסיקה לשתף פעולה עם ה"הגנה".

אז מה עוד צריך לדעת על העלייה החמישית?

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.