הברון והמושבות

הברון והמושבות 2018-02-19T22:12:12+00:00

הברון רוטשילד והמושבות

הנדיב הידוע

לעולי העלייה הראשונה במושבות הראשונות היו קשיים רבים:
לא היתה להם הכשרה מקצועית והם לא הכירו את התנאים הקשים של ארץ ישראל.
בנוסף היו, קשיי אקלים, מחלות, חוסר מים, התנכלויות מצד שבטי בדואים וחוסר תמיכה כספית מצד "חובבי ציון" בארצות הגולה.
לכל אלה הצטרפו תחושות הבדידות והגעגוע לארץ המוצא ולבני המשפחה שנשארו בגולה.
אנשי העלייה הראשונה במשבות הבינו שהם זקוקים לעזרה.

מה עושים?

בשנת תרמ"ג 1882, פנו שלשה אישים: מנהל בית הספר 'מקווה ישראל' קרל נטר, הרב שמואל מוהליבר ויוסף פיינברג אל הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד אשר כונה גם "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב" כדי לבקש ממנו להעניק סיוע כלכלי למושבות החדשות. הברון הסכים, הוא רוצה לעזור. אנשי העליה הראשונה התחילו לנשום לרווחה. הברון הציב מספר תנאים: העברת הרכוש לאפוטרופוסתו, מה שאומר שהוא אחראי על הרכוש במושבות; ציות לכל הוראותיו; והדבר המפתיע ביותר- הברון ביקש שלא יספרו ויגלו מיהו הנדיב התומך במושבות. זה סוד.
כדי לקיים את התנאים הללו ולפקח על המצב במושבות הקים הברון מנהלת פקידים שהגיעו לכל מושבה ומושבה והחלו לנהל אותה.

אז מי היה רוטשילד?

הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד (19 באוגוסט 1845 – 2 בנובמבר 1934), בן לענף הצרפתי של משפחת רוטשילד, היה נדבן ופטריוט יהודי, תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה. ידוע בכינויים "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב".
רוטשילד היה ציוני, ולאחר ששמע על מצבם של יהודי העליה הראשונה במושבות ריחם עליהם והחליט לסייע להם. גם את הרווחים שיפיק מהענין, ציווה שיושקעו מחדש בארץ ישראל לטובת העם היהודי.‏ מושבות העלייה הראשונה כמו זכרון יעקב, ראשון לציון, יסוד המעלה ועוד, עמדו בפני קריסה כלכלית, כל זאת מפני שלמתיישבים לא היה ידע מספק בענף החקלאות והם התקשו להסתגל לעבודה פיזית בתנאי האקלים החדשים.
בהתחלה עזר הברון רוטשילד לראשון לציון, ואחר-כך גם לראש-פינה ולזכרון-יעקב. המושבה היחידה שנוהלה על ידי הוועד הנבחר הייתה ראש פינה, עד אשר פרצו בה מחלוקות, כשנה מאוחר יותר פנתה להצבת פקיד לניהול המושבה. ובדומה אירע במושבות אחרות.

תרומתו של הברון

תרומתו של הברון רוטשילד הייתה עצומה; וכללה בין השאר, הקמת יקבים ומפעלים שונים ותרומה ישירה של 40 מיליון פרנק צרפתי.
למרות הבעיות סביב מוסד הפקידות, פעילותו של הברון הצילה למעשה את המושבות מקריסה, ותרמה לפיתוח ההתיישבות בארץ מבחינות רבות:
הוא רכש קרקעות ליד המושבות והעניק אותן למתיישבים, הוא רכש את התוצרת של המתיישבים. רוטשילד גם מימן במסגרת פעילותו את ייבוש הביצות בחדרה. כמו כן, יזם רוטשילד הקמת מושבות חדשות, כמו עקרון, בת שלמה, ומאיר שפיה. הקמת יקבי יין ומפעלים, כמו המזגגה בטנטורה. ניסיונות להקמת תעשיית בשמים ומשי. הקמת מוסדות ציבור במושבות: בתי כנסת, בתי ספר, מרפאות ובתי חולים, מערכות דרכים ואספקת מים. הקמת משקי מטעים, וחווה חקלאית בחורן. שינוי דפוסי החיים והעבודה – הפקידים של רוטשילד שיפרו את שיטת העבודה בחקלאות, הכניסו דרכי ניהול מודרני ויצרו מערכת שירותים קהילתית מפותחת בתחומים כמו בריאות וחינוך. הם הצליחו לרכך את נציגי השלטון הטורקי על ידי שוחד ובאמצעות משא ומתן בקושטא.

לו הייתי רוטשילד…

תמיכת הברון במושבות העבריות בארץ ישראל במתכונת האפוטרופסות נמשכה 17 שנה והסתיימה בשנת 1900, כאשר העביר את המושבות להנהלת חברת יק"א – חברה להתיישבות יהודים, שנוסדה ב – 1891 ע"י הברון הירש. בתקופה זו התפתחו המושבות וחלקן אף הגיעו לרווחיות כלכלית. הברון לא פסק מתמיכתו במוסדות קהילתיים שונים ברחבי הארץ. גם אחרי העברת המושבות ליק"א, המשיכו הברון ויורשיו לתרום למען הישוב היהודי בארץ ישראל.

"אני רוצה ליצור יישוב חקלאי שישמש מופת לרבים, שיהיה לכוח משפיע… אנו צריכים לפתוח פתח עד כמה שאפשר לאחינו הסובלים בגולה – ומוטב בהקדם האפשרי".

~ מדברי הברון, לאחר הפרעות ברוסיה ('הסופות בנגב').

שיטת האפוטרופסות

פירוש המילה 'אפוטרופסות' היא אחריות על מי שאינו מסוגל לנהל את עינינו בעצמו.
הברון רוטשילד ראה ככאלה את אנשי המושבות ובשל כך ניהל את המושבות באפוטרופסות רוחנית וכלכלית.

האדמה נרשמה על שם נציגי הברון ולא על שמם של האיכרים. צבא של פקידים ויועצים נשלחו לארגן את חיי המושבות. הפיקוח של פקידי הברון אפשר מערכת שירותים מפותחת ואף עריכת ניסויים חקלאיים יקרים אך אנשי הברון השתלטו על כל תחומי החיים של המושבה. כך שנוצר ניכור עמוק בין הפקידים הצרפתיים לבין איכרי המושבות. היה זה שוני תרבותי ואידיאולוגי. הפקיד הצרפתי חונך על ברכי התרבות הצרפתית והביט בלעג על האיכר "הפרימיטיבי". הפקיד היה אמנם יהודי, אך לא היה ציוני. הוא היה מעוניין בדבר אחד – ניהול תקין של המושבה לשביעות רצונו של הברון. האיכרים היו משוללי יוזמה עצמאית משום שקיבלו הכנסה חודשית קבועה. לעתים התוצאה הייתה חמורה – האיכר פסק מלעבוד, ואת העבודה מסר לפועלים ערביים .

rotschild

סיור שטח

הברון רוטשילד ורעייתו אדלידה בביקור במטעים בזכרון יעקב, 1914

יק"א

יק"א ("החברה היהודית להתיישבות") היא חברה שהוקמה על ידי הברון הירש בשנת 1891, במטרה לסייע ליישובם של המהגרים היהודיים באמריקה ובעיקר בארגנטינה. חובבי ציון ניסו לשכנע את הברון הירש לסייע בהגירה לכיוון ארץ ישראל. אולם ארץ ישראל, שהייתה נתונה באותו זמן לשלטון עות'מאני, לא הייתה יעד מועדף על הירש.

הברון החליט להקים את מושבותיו בארגנטינה ובארצות הברית ואלפי יהודים מרוסיה עברו למושבותיו אלה וזכו לחיי קהילה וללימודי חקלאות. ב 1 בינואר 1900 משך הברון הירש את מעורבותו ותמיכתו במושבות והעביר את ניהולן ליק"א. מדיניות יק"א בתמיכה במושבות הייתה על פי מניעים כלכליים בלבד?- תמיכה בחקלאים שמחזיקים עצמם כלכלית.

בית 'יד לבנים' בראשון לציון – במקור שימש את פקידי הברון
פיק"א

פיק"א ("חברת התיישבות יהודים בפלשתינה" ) הוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. בשנת 1923 החליפה חברת פיק"א את יק"א בפעילותה לתמיכה במתיישבים. לאחר כיבוש בריטניה את ארץ ישראל, ראה רוטשילד צורך להגביר את פעילותו למען ההתיישבות בארץ ישראל.

בראש החברה העמיד הברון רוטשילד את בנו ג'יימס דה רוטשילד. החברה קיבלה לידיה את כל הנכסים של יק"א שהועברו ליק"א על ידי רוטשילד. פיק"א רכשה אדמות בארץ והקימה עליהן יישובים, בהם משמר השלושה, מעיין צבי, בית קשת וגינוסר. החברה עסקה גם בייבוש ביצות באזורי פתח תקוה וחדרה והשתתפה בהקמת מפעלים, בהם תחנת הכוח בנהריים מייסודו של פנחס רוטנברג, בית החרושת למלט נשר ומפעל המלח בעתלית. פיק"א גם עסקה בנטיעת יערות על קרקעותיה.

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.