בעיר ובכפר

בעיר ובכפר 2018-02-27T13:49:28+00:00

בעיר ובכפר

לגור בעיר

רובם של עולי העלייה הרביעית רצו להמשיך בחיים העירוניים ופנו לערים הגדולות ובראש ובראשונה לתל-אביב, בה נקלטו המון עולים. העיר גדלה בשטחה, הוקמו רחובות חדשים והבניה פרחה והעסיקה אלפי פועלים. רבים מהעולים הקימו בתי מלאכה, מסעדות וקיוסקים. העולים הכפילו את אוכלוסייתה של תל-אביב, שנעשתה אז מעיירה לעיר.
gutman2
אנשי העליה הרביעית הגדילו גם את מספר התושבים בחיפה, בה הוקמו שכונות חדשות ובמפרץ חיפה החל לקום אזור התעשייה הגדול בארץ. הוקמו מושבות חדשות, ביניהן הרצליה, רעננה, מגדיאל, רמתים, בני ברק ועפולה. בירושלים התרבו השכונות שנוסדו עוד בתקופת העלייה השלישית ונוסדו שכונות חדשות על אדמות שנרכשו מן הכנסייה היוונית.
בנוסף, ההסתדרות הציונית מקימה מפעלים: על אדמות שנקנו על ידי ההסתדרות הציונית הוקמו מפעלים עצמאיים והתעשיה החלה להתפתח. מפעלי נשר ושמן הם מחלוצי התעשייה העברית בארץ ישראל.

לגור במושבה

חלק קטן מעולי העלייה הרביעית פנה להתיישבות פרטית, כלומר קנה קרקעות מכספו ללא קשר עם המוסדות הלאומיים. וכך צמחו מושבות רבות שהתרכזו בעיקר במרכז הארץ ופיתחו את ענף המטעים והפרדסנות.

לגור בקיבוץ

בימי העליה השניה נוסדה "הקבוצה" הראשונה- דגניה: כמה עשרות בודדות של אנשים שחיו כמו במשפחה מורחבת. היתה שותפות מלאה ברכוש, בתוצרת ובצריכה; בימי העליה השלישית הוקמה "הקבוצה הגדולה" שחשבה שהקיבוץ צריך להיות גדול ושיהיו בו מאות חברים. בקבוצה הגדולה הוסיפו על החקלאות עוד ענפי מלאכה, תעשייה ושרותים.

בתקופת העלייה הרביעית הגיע הקיבוץ לידי גיבוש והיווה את מימושה הטהור ביותר של הציונות הסוציאליסטית. הקיבוץ תרם לכיבוש הקרקע ולהרחבת תחומי ההתיישבות העברית, למשימות בטחון, כחלק מארגון כוח המגן העברי – "ההגנה", לקליטת העלייה, לביסוס המשק על כל ענפיו ולמימוש ערכי העבודה העברית.

הקופה הכחולה

בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל הוקם על ידי קרל נטר בי"ד באדר א' תר"ל (15 בפברואר 1870), ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. ביה"ס הוקם תחת חברת "כל ישראל חברים" הצרפתית. היישוב הישן קיבל בברכה את הקמת בית הספר החקלאי.

תל אביב חוגגת

צפו בתהלוכת העדלאידע בפורים – תל אביב, 1932.

יסודות הקיבוץ:

  • קרקע הקיבוץ היא קרקע לאומית – קרקע שנרכשה על ידי הקרן הקיימת לישראל, ונמסרה להתיישבות.
  • כל עבודה שווה בערכה מבחינה מוסרית וחברתית. אין עבודה "פחותה" ועבודה "מכובדת". יש להעריך כל אדם לפי עבודתו, תהא אשר תהא.
  • שוויון בזכויות ובחובות – לכל אחד הזכות להתפתח בהתאם ליכולתו וזכותו לקבל לפי צרכיו. חובתו לתרום למשק כמיטב יכולתו וכשרונו.
  • השיתוף – זו הדרך העיקרית למימוש השוויון. כל קניין נמצא בידי הכלל. ישנה קופה כללית, ממנה מקבלים החברים את תקציבם הפרטי, לפי גודל משפחותיהם וצורכיהם.

בונים בית ברחוב שנקין בתל-אביב, 1922.

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.