העלייה השלישית

>>העלייה השלישית
העלייה השלישית 2020-01-01T13:03:05+02:00

קצת רקע…

השנה היא 1919. בארופה מסתיימת מלחמת העולם הראשונה וגל עלייה גדול מגיע לארץ ישראל. רוב העולים היו צעירים בני 18-22 והגיעו ארצה לאחר שהרגישו שאין פתרון אחר לעם היהודי ובארופה לא כדאי להשאר . בתקופה זו עלו ארצה כ-35,000 יהודים.

העלייה השלישית

עליית הפועלים (1919-1923)

מספר גורמים עודדו את בואם של חלוצי העלייה השלישית עם סיום מלחמת העולם הראשונה:

  • "הצהרת בלפור" ומסירת המנדט על ארץ ישראל לידי בריטניה הפיחו תקווה כי אכן בית לעם היהודי עומד לקום בארץ ישראל.

  • התלהבות הנוער היהודי מהמהפכה הבולשביקית ברוסיה והאמונה כי עתה ניתן להגשים את חזון החברה הסוציאליסטית בארץ ישראל.

  • גלי פרעות ביהודים בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה.

  • השפעת המאבקים הלאומיים באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת המדינות החדשות – פולין צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה.

  • השפעת העלייה השנייה, אשר היוותה כוח משיכה אידאולוגי לנוער החלוצי במזרח אירופה.

מוסדות הישוב

אחד התהליכים החשובים ביותר בתקופת העלייה השלישית היה הקמת המוסדות העצמאיים של היישוב. בהקמת מוסדות אלה הונחו היסודות של "המדינה שבדרך". בשנים 1918-1919 התכנסו כמה פעמים אספות כלליות של נציגי היישוב, ובהן סוכם לערוך בחירות ל"אספת נבחרים". באפריל 1920 נערכו הבחירות ובאוקטובר אותה שנה התכנסה האספה.
אנשי היישוב הבוחרים כונו בשם "כנסת ישראל". אספת הנבחרים, שהייתה הגוף הקובע את המדיניות, בחרה מתוכה "ועד לאומי", שהיה הגוף המבצע. אלו היו מוסדות חילוניים. מלבדם התקיימו גם בתי דין רבניים ורבנות ראשית, שקיבלו משלטונות המנדט את הסמכות לשפוט בענייני אישות ובענייני דת.

boroxov

צורות התיישבות חדשות

בשנת 1920, השלים העסקן הציוני יהושע חנקין בכספי הקרן הקיימת את רכישת אדמות העמק. בכך החלה תנופת התיישבות חדשה, שנשאה אופי שונה מזו שקדמה לה. שתי צורות התיישבות חדשות קמו בעמק: "הקבוצה הגדולה" (קיבוץ) ו"מושב עובדים".
ההבדל בין "הקבוצה" ל"קבוצה הגדולה" – הייתה בנכונותה של הקבוצה הגדולה לקבל חברים חדשים כל הזמן, כדבר המאפשר את גדילתה ופיתוחה הכלכלי.
"מושב העובדים" היה שייך לאנשים שעבדו בעבודה עצמית והקימו משקים חקלאיים על קרקע לאומית.

אז מה עוד צריך לדעת על העלייה השלישית?

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.