תנועת החלוץ וגדוד העבודה

>>>תנועת החלוץ וגדוד העבודה
תנועת החלוץ וגדוד העבודה 2018-02-27T13:51:45+00:00

תנועת החלוץ וגדוד העבודה

בעד עמנו, בעד ארצנו

במהלך העלייה השלישית עלו למעלה מ – 6000 צעירים במסגרת תנועת "החלוץ". קבוצות "החלוץ" היו קיימות עוד בתקופה העלייה השניה, אך במהלך מלחמת העולם הראשונה הפך "החלוץ" לתנועה המונית. קבוצות "החלוץ" קמו בעשרות ערים ועיירות ברחבי רוסיה ומזרח אירופה. רבים מאנשי "החלוץ" עברו הכשרה חקלאית ברוסיה טרם הגיעם ארצה. ערכי "החלוץ" היו: עבודת הכפיים, ההגשמה האישית, הלשון והתרבות העברית, השמירה וההגנה על הישובים בארץ. "החלוץ" ראה את ייעודו לא רק בעבודת אדמה, אלא גם בעיסוק בכל סוגי העבודה. הרוח החיה ב"חלוץ" היה יוסף טרומפלדור.

צריך גלגל? אני גלגל!

"…אולם אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים. מטיל ברזל סתם. גמיש – אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך להיוות חייל? אני חייל. משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות!" ~ יוסף טרומפלדור

תנועת החלוץ

החלוץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל. ראשיתה בהתארגנויות ספונטניות בשנות ה-80 של המאה ה-19, והיא התקיימה עד השואה.

חברי החלוץ, שהשתייכו לתנועות נוער ציוניות מגוונות, היוו את חוד החנית של העלייה וההתיישבות בארץ ישראל ושל ההגנה היהודית בגולה ובכלל זה בגטאות שבהם רוכזו היהודים במלחמת העולם השנייה.

אברהם שלונסקי

פסל האריה השואג בתל-חי

פרעות תרפ"א

פרעות תרפ"א החלו בכ"ג בניסן ה'תרפ"א (1 במאי 1921) ביפו, והתפשטו ליישובים יהודיים נוספים. המאורעות החלו כשאר המון ערבי פשט על הישוב היהודי ביפו לאחר ששמועות שווא על התקפה יהודית נגד הערבים נפוצה בין ערביי יפו.

הפרעות כללו מעשי רצח, אלימות, אונס, שוד וביזה על ידי ערבים בישובים יהודים. הם נמשכו חמישה ימים, ובמהלכם נהרגו 47 יהודים ונפצעו 140. לערבים היו 48 הרוגים ו-73 פצועים מירי הצבא הבריטי ומגינים יהודים על התוקפים.

בין ההרוגים היה הסופר יוסף חיים ברנר.
במאורעות התחוור ליישוב ההודי בארץי כי הם תלויים לחסדי הגנת הבריטים אשר אינם עושים דיים למנוע ועצור את הפרעות. הישוב היהודי הצליח בקושי להגן על עצמו מפני הפורעים ועליהם לחזק את ארגון ההגנה ויכולותיו על מנת להגן על חייהם.

לעבודה ולמלאכה

מצבו הקשה של המשק היהודי בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה הקשה מאוד על החלוצים במציאת מקומות עבודה. באותו זמן, ממשלת המנדט הבריטי החליטה ליזום עבודות ציבוריות אך התכוונה למסור אותן לקבלנים ערבים. מפלגות הפועלים ("הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה") עשו הכל כדי להשיג את העבודות, ותוך תחרות עם הקבלנים הפרטיים הערבים הצליחו לקבל על עצמן את עבודות הסלילה. מאות פועלים החלו בסלילת כבישים. לאורך הכבישים צמחו מחנות אוהלים, שבהם התגוררו הפועלים. במחנות האוהלים נוצרו קבוצות, שאנשיהן התלכדו על בסיס רעיוני – חלוצי של מיזוג ההתיישבות והגנה, של ציונות ושל סוציאליזם.
הקבוצה הגדולה מכולן הייתה "גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור", שנוסדה כחצי שנה לאחר מותו של טרומפלדור בהגנה על הישוב תל חי. מטרותיו העיקריות של "גדוד העבודה" היו: התיישבות חקלאית, קליטת עליה, הגנה על הישוב, כיבוש העבודה העברית ומימוש רעיון הציונות הסוציאליסטית.
גדוד העבודה הוקם על ידי מנהיגי החלוץ ואנשי "השומר": מניה וישראל שוחט, יצחק שדה ויהודה אלמוג, אשר גייסו כשמונים ושמונה מייסדים, רובם מחניכיו של יוסף טרומפלדור בתנועת "החלוץ" ברוסיה. הכרזתו הרשמית של הקמת הגדוד הייתה בי"א באלול תר"פ 25 באוגוסט 1920, במלאת חצי שנה למותו של יוסף טרומפלדור, במחנה העבודה של סוללי כביש טבריה-צמח. לאחר מכן, הצטרפו מאות חלוצים וחלוצות.
במהלך כל שנות קיומו (עד דצמבר 1929) היו חברים בגדוד העבודה כ-2,500 איש ואישה.

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.