ניצני מדינה…
הקמת המוסדות וההתישבות העירונית
הרבה עולים מגיעים ארצה וצריך להתחיל להתארגן: צריך בנק, צריך קופת חולים, צריך מפעלים יותר גדולים וכמובן גם מפלגות – שיהיה קצת אקשן…
אז אכן כך, בימי העלייה השנייה הוקמו בנק אפ״ק וחברת ״הכשרת הישוב״ שרכשה קרקעות בארץ בשיתוף הון פרטי; הוקמה "הקרן הקיימת לישראל" שרכשה קרקעות שיישארו רכושו של העם היהודי; הוקמו מפלגות הפועלים: הפועל הצעיר (1904) ופועלי ציון (1906); קופת חולים, ״תנובה״, ״המשביר״, ועוד. כתוצאה מכך גדל הישוב העירוני בערים הותיקות ונוסדה (ב-1909) העיר העברית הראשונה! נכון מאוד! תל-אביב!
חינוך והשכלה
וכמובן, ההתישבות גדלה ונולדים ילדים. היכן ילמדו? באיזה שפה יתנהלו הלימודים? באידיש? בלדינו? אולי בגרמנית?
ואכן, בימים אלו הוקמו מוסדות חינוך חדשים מגני-ילדים עד לסמינר למורים, בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין, בית ספר עברי לבנות על ידי חובבי-ציון ביפו ב-1909 ובית הספר הריאלי בחיפה .חלק מן המוסדות החדשים קבלו סיוע מחברת "כל ישראל חברים" וחברת "עזרה". והחלה בארץ מלחמה- "מלחמת השפות" – הוויכוח על שפת ההוראה.
מלחמת השפות
"חברת עזרה" שהקימה את הטכניון בארץ ישראל ופעלה לטובת מוסדות חינוך בארץ החליטה ללמד בטכניון בשפה הגרמנית. החלטה זו גרמה את התפטרותם של חברי הנהלת "עזרה" הציונים ובארץ פרצה התנגדות רבה נגד חברת "עזרה".
בסופו של דבר היה הניצחון במאבק בידי המצדדים בשימוש בשפה העברית.
במאבק על השפה העברית, הוקמה "הסתדרות עבריה" שמייסדיה דגלו בעקרון ה"טבעיות" של העברית בארץ ישראל וחיובה של "תחית השפה" .
מילים: יצחק יצחקי | לחן: יוחנן זראי
ביצוע: אריק סיני
הַיּוֹם הַשִּׁקְמִים נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם –
רַק שֶׁלֶט אֶת שְׁמָם עוֹד מַזְכִּיר,
כַּמָּה צִפּוֹרִים וְסַפְסָל מְיֻתָּם
הַנִּצָּב בְּלִבָּה שֶׁל הָעִיר.
וּמוֹשֵׁךְ הוּא אֵלָיו, כְּשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד
וְנוֹשְׁרִים מִן הָעֵץ הֶעָלִים,
קַבְּצָן מִן הָרְחוֹב אוֹ הֵלֶךְ בּוֹדֵד
אוֹ זוּג צְעִירִים אוֹהֲבִים
הוקמה אחוזת בית!
מצפון ליפו, בסמוך לשכונת שבזי ולשכונת נווה צדק, הוקמה שכונה יהודית מרווחת בשם "אחוזת בית" חבריה היו אנשים שיצאו מיפו הצפופה לתנאי מחיה נוחים יותר ולמעין אוטונומיה תרבותית עברית וציונית בגבולות השכונה. הם התארגנו ב-1906, ובתיה הראשונים של אחוזת בית החלו להבנות ב1909. במרכז השכונה ניצב הבניין המפואר של "גימנסיה הרצליה" שהועברה אליה, והשכונה הפכה למרכז החינוך העברי החדש. קרבתה לעיר יפו ואיכות החיים בה הביאו להרחבתה, וערב מלחמת העולם הראשונה היו בעיר תל אביב 2,000 תושבים.
יישובי העלייה השנייה
אחוזת בית (תל אביב ) (1909)
באר יעקב (1904)
ביתניה (1913)
בית גן (1904)
בן שמן (1911)
דגניה (1909)
כנרת (קבוצה) (1908)
כנרת (מושבה) )(1908)
כפר אוריה (1912)
כפר חיטים (1914)
כפר מל"ל (1912)
מגדל (1910)
מחנה יהודה (1913)
מצפה (1908)
מרחביה (1911)
נחליאל (1912)
נחלת יהודה (1912)
עין גנים (1908)
פוריה (1912)
רוחמה (1911)
שעריים (1913)
שרונה (1904)