חיבת ציון

חיבת ציון 2018-02-19T22:12:13+00:00

חיבת ציון

ראשיתה של התנועה

חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל.
תנועת "חובבי-ציון" החלה את דרכה ללא ארגון, באופן ספונטני ומפוזר. קמו עשרות אגודות של "חובבי-ציון" ברוסיה מזרח אירופה ובמרכז אירופה, ללא קשר ביניהן, אך עם מטרות משותפות לכולן. חבריהם האמינו בצורך לעלות לא"י, להתיישב בה ולעבוד את אדמתה, ולהקים בה בסופו של דבר, מדינה יהודית. באגודות אלה היו חברים יהודים בעלי הכרה לאומית מכל הזרמים, החל ממתבוללים ועד לרבנים ידועים, כאשר המכנה המשותף לכולם היה רעיון השיבה לארץ ישראל. שמות האגודות היו: "אחוות ציון", "אוהבי ציון", "בני ציון", "שיבת ציון", "אהבת ציון", "קיבוץ נידחי ישראל", "שארית ישראל", "עזרא" ו"זרובבל".
עד סוף שנת 1881 נוסדו ברומניה למעלה משלושים אגודות של חובבי ציון!

הגורמים להתעוררות "חובבי ציון"

  • הסופות בנגב: ב 1881-1882 התרחשו בדרום רוסיה פרעות המכונות "הסופות בנגב", שפגעו ביותר ממאתיים קהילות יהודיות בעידודו של השלטון. הפרעות עוררו את היהודים לחפש פתרונות לבעיותיהם. יש שהיגרו לארצות הברית, ואחרים התארגנו בתנועות של "חובבי-ציון" שהתרכזו במציאת פתרון לבעיה הלאומית.

  • אי מתן אזרחות ליהודי רומניה – המדינה הרומנית, שהוקמה ב-1859 תחת ההבטחה לתת אמנציפציה ליהודים, לא עמדה בהבטחתה וקבעה בחוקתה שרק נוצרים יכולים לקבל אזרחות רומנית. אכזבת היהודים הביאה לחיפוש אפיקים אחרים, מחוץ למדינה הרומנית.

  • תגובה להגירת יהודים לארצות הברית – החשש מפני התבוללות היהודים שהיגרו לארצות הברית בתוך החברה המקומית, היה בין הגורמים להתעוררות תנועה לאומית, שניסתה להטות את זרם ההגירה לכיוון ארץ ישראל.

  • הזיקה לארץ ישראל – הרצון הקיים אצל כל היהודים, לחזור לארץ ישראל ולצפות לבוא המשיח. האנטישמיות ברוסיה עוררה מחדש את הרצון לעלות לארץ ישראל ולהקים בה מדינה יהודית.

  • ההתעוררות הלאומית באירופה – במהלך המאה ה-19 עברו עמי מערב אירופה ומרכזהּ גל של מהפכות לאומיות, שזכו לכינוי "אביב העמים". התעוררות זו עוררה גם ביהודים רגשות לאומיים, והם פנו להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.

חזרה לדף הפרק – מבשרי הציונות

P1

משה לייב לילינבלום

היה מראשי תנועת ההשכלה ברוסיה, שפרעות "הסופות בנגב" שינו את גישתו. הוא חדל להאמין בהתבוללות וראה בזרותם של היהודים במדינות השונות את הבעיה היהודית. הוא האמין שהפתרון לבעיית היהודים הוא ארץ משלהם.
עיקר טענותיו של לילינבלום היו: האנטישמיות לא תחלוף, שנאת היהודים החריגים תתקיים תמיד.

היהודים נפגעו בגלל עליית מעמד הפועלים, שראה ביהודים מנצלים וגנבים. הרפורמה בדת, ההתבוללות וההשכלה לא פתרו דבר, משום שהיהודים נרדפו על רקע מוצאם, בין שהיו חילוניים או דתיים. ההתבוללות אפשרית כפתרון לבודדים, אך לא לעם כולו. משום כך יש לעלות לא"י.
P3

יהודה לייב פינסקר

היה משכיל יהודי רוסי, מתבולל מאודסה, ששירת כרופא צבאי מתנדב בצבא הרוסי במלחמת קרים וזכה לאות הצטיינות. פרעות "הסופות בנגב" גרמו לשינוי בדרך מחשבתו, והוא פנה לחפש פתרון לאומי לבעיה היהודית.
ב-1882 פרסם פינסקר את אחד החיבורים המכוננים בתולדות הציונות, הספר "אוטואמנציפציה", במטרה לעורר את יהודי מערב אירופה העשירים לסייע בהקמת תנועה לאומית. הספר עורר בעיקר את יהודי מזרח אירופה הסובלים.

p2

הרב שמואל מוהליבר

רבה של ביאליסטוק. היה מגדולי רבני רוסיה וממייסדי האגודות הראשונות של "חיבת ציון".
הרב מוהליבר קרא לשיתוף פעולה בין המשכילים לבין שומרי המצוות. פעל להשפיע על המנהיגים החילוניים למנוע פגיעה בדת ובחלוצים הדתיים ומאידך ניסה לקרב לרעיון חיבת ציון ויישוב הארץ את הרבנים והציבור המסורתי.

היה אחד הראשונים שהתעוררו לקריאת השעה, והתמסרו כליל לרעיון ישוב ארץ ישראל,. מיד אחרי פרעות 1881 נסע ללבוב, כדי להשפיע על מנהיגי הציבור שם לעשות פעולה בנושא ישוב א״י. שם התוודע לאוליפנט, האנגלי הידוע, שפעל הרבה בחברת ״כל ישראל חברים״. דבריו הנלהבים עוררו את העסקנים בפריס, שעזרו לו אחרי כן למצוא פתח ללב הברון אדמונד רוטשילד, ״הנדיב הידוע״, שבעבודתו וצדקתו הירבה לעשות לטובת הישוב. בשובו מלבוב סר הרב מוהליבר לוורשא, ושם ארגן אסיפה, מתוכה נוסדה האגודה הראשונה ל״חובבי-ציון״. נלוו אליו אז שניים מגדולי הרבנים: רבי אליהו חיים מייזל מלודז׳ ורבי יוסף בר סולובייצ׳יק מבריסק; שלשתם יחד חתמו על ״קול־קורא״ אל העם לתמוך בעניין ישוב ארץ ישראל.

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.