חזית הצפון והדרום

חזית הצפון והדרום 2018-02-27T14:42:49+00:00

המלחמה בצפון ובדרום

חזית הצפון – המלחמה ברמת הגולן

בחזית הצפון תקפו שלוש דיוויזיות סוריות של חיל רגלים ממוכן ברמת הגולן (שכללו 660 טנקים) ו-1,200 קני ארטילריה, לכל אורך הגבול הסורי-ישראלי. למולם הוצבו שני גדודי חי"ר במוצבים תחת פיקודה של חטמ"ר 820 שמקום מושבה היה בנפח, שתי חטיבות שריון, (חטיבה 7 בצפון הגולן, וחטיבה 188 בדרום הגולן) ו-44 קני ארטילריה. בניגוד למצרים שהתמקדו בכיבוש כל מוצבי החזית, הסורים דילגו על המוצבים ופנו לעומק השטח למעט מוצב החרמון הישראלי, ששימש מוצב תצפית חשוב של המודיעין וחיל האוויר, שנפל בידי כוח קומנדו סורי, שכוח קטן שלו הונחת מארבעה מסוקים ומרביתו הגיע ברגל מהחרמון הסורי.
a9
ב-7 באוקטובר הסורים נבלמו בחלק הצפוני (קרב עמק הבכא), אבל הטילו דיוויזיה משוריינת נוספת באזור כודנא, וחדרו בחלק המרכזי עד למרכז הגולן (חושנייה ונפח). בחלק הדרומי התקדמו הסורים אל מעברי הירדן, והגיעו מעבר לקצביה במורד דרך יהודיה (כביש 87) ומושב נוב. מרחק 7 ק"מ מים כנרת. אך עם 2 אוגדות שהצטרפו ללחימה בגולן לעת ערב נבלמו הסורים. למחרת ב-8 באוקטובר החלה מתקפת הנגד הישראלית בדרום רמת הגולן. v1שלוש אוגדות ישראליות תקפו באופן מתואם את הדיוויזיה הסורית ודחקו אותה. ב-9 באוקטובר אוגדת איתן בלמה מתקפת שריון גדולה. ב-10 באוקטובר הושלמה הדיפת הסורים מכל השטחים שכבשו בתחילת המלחמה, למעט מוצב החרמון, לאחר שהסורים איבדו כ-900 טנקים.
eb

קרב עמק הבכא

קרב עמק הבכא היה אחד מקרבות הבלימה הקריטיים כנגד התקפות הצבא הסורי בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. בקרב זה ניסו כוחות שריון וחי"ר סוריים להבקיע את קו החזית בצפון רמת הגולן. בזכות קרב בלימה שנוהל על ידי מפקד גדוד 77 של חטיבה 7, תא"ל (מיל') אביגדור קהלני, נכשלה מתקפת הצבא הסורי והושמדו כ- 300 טנקים סוריים. צה"ל איבד 76 לוחמים ולזכרם הוקמה במקום אנדרטה.

ביום שלישי ה-9.10 נערך קרב הבלימה המכריע בעמק הבכא, אשר חרץ למעשה את גורל המערכה ברמת הגולן. הסורים ריכזו כוחות במאמץ להבקיע את קו כוחותינו בגזרת רכס החרמונית שמצפון לקונייטרה. בחסות אש ארטילרית עזה, הסתערו הסורים במסות של טנקים ונגמ"שים והצליחו לקצר את הטווחים ואף להגיע לקרב מגע של שריון בשריון במרחקים של מאות מטרים בודדים בין שני הצדדים. הם עלו על דרך עמק הבכא, בעוד האש הארטילרית הכבידה על ראיית השטח וזיהוי ע"י כוחות צה"ל המגנים. תחת פיקודו של מג"ד השריון, אביגדור קהלני הצליחו מספר טנקים בודדים שנלחמו בגבורה, תוך נפילת חברים, בצוותים שמתארגנים מחדש, ללא ציוד מאורגן, בתחושות של חוסר וודאות ומוות שנוכח, להגיע אל הרמפות- שמהם היה אפשר לראות את כל העמק ולכן לשלוט בכל האזור מבחינה אסטרטגית.
זה היה קרב של קנה מול קנה. הכוח של קהלני התקדם במהירות ונחישות עד שנאחזו ברמפות, דקות ספורות לפני הטנקים הסורים והחלו לפגוע בהם מטווחים קצרים. כוח תגבור נוסף שהגיע באותו זמן עלה על רכס הבוסתר שמדרום לעמק הבכא והחל להשמיד משם טנקים סורים. הופעת הכוח הטרי הפתיעה את הסורים וסייעה למוטט את ההתקפה הסורית האחרונה. השמדת האויב בעמק הבכא הייתה טוטאלית. נמנו כ-250 טנקי אויב דוממים אשר הושמדו במהלך זה. הקרב על עמק הבכא נכנס זה מכבר להיסטוריה של לחימת צה"ל. הקרב הזה הוא בין הקרבות המשמעותיים אשר חרצו בסופו של דבר את גורל המלחמה ברמת הגולן.

tkיחד היינו מהלכים בלילה ההוא, מוצאי יום הכיפורים, דוב ואני, בדרכנו אל נקודת האיסוף, ויחד נדחפנו אל האדמו"ר אותה שעה, קרוב לחצות, בקידוש לבנה שעשו חסידים של אמשינוב. רמזו לנו החסידים שבעל מופתים הוא האדמו"ר, וברכתו עושה רושם. קרבנו אליו, והחסידים דוחקים אותנו מכאן ומכאן, מטים אוזן לשמוע מה יאמר.
עטף האדמו"ר את ידי בשתי ידיו כשהוא מלטף אותה בחום, הביט בי ואמר: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, עליהם ולא עליכם. יצאנו מלפניו. עלינו על האוטובוס. סבורים היינו, עוד כמה ימים נשוב. שלושה ימים נוראים היה תואר פניו של האדמו"ר עומד נגד עיני, והמילים שאמר נשמעות באוזני, ובכל פעם שהיה הפחד בא ומאיים ליפול עלי, נראתה לי דמותו כשהוא אומר: עליהם ולא עליכם, עליהם ולא עליכם, ושקטתי.
עד ששמעתי: דוב נפל.
מאותה שעה לא נראתה לי עוד דמותו של הזקן.

מתוך הספר 'תיאום כוונות' / חיים סבתו

M7

מוצב המזח
מעוז המזח: "האם ידוע לכם מצבנו העגום?"
חטיבה: "ידוע שהדפתם"
מעוז המזח: "שלילי, הרבה פצועים ומספר הרוגים, זקוקים לעזרה מיידית"



מעוז המזח היה ה'מעוז' האחרון שהחזיק מעמד מבין קו התעלה. הוא עמד מול התקפות המצרים במשך שמונה ימים מבודד בגזרה מבלי שהיה שניתן לחבור אליו. מבין 42 החיילים שלחמו במעוז מפתיחת המלחמה ואילך (והקצינים שהצטרפו למצבת הלוחמים) נותרו כשירים 16 לוחמים בלבד. המוצב החליט להכנע.

אחד הגורמים החשובים שעמד מאחורי החלטת הכניעה היה מצבם של הפצועים. במוצב זה לחמו החיילים בדבקות במשימתם גם כאשר חלק ניכר מהם היו פצועים ואף ברגעים הקשים ביותר. מעוז המזח ומפקדיו הצליחו לשמור על מסגרת מאורגנת של יחידה לוחמת למרות התנאים הקשים, על טיפול נאות בפצועים ועל קיום קשר רצוף עם העורף עד להליכתו של אחרון החיילים בשבי.
בצהרי יום שבת חצו חיילי המזח את התעלה ובנוכחות הצלב האדום הודיעו לצבא המצרי על כניעתם. 37 מלוחמי המוצב נפלו בשבי המצרי והם נטלו עימם גם את ספר התורה של המוצב. התמונה שנצרבה יותר מכל בציבור הישראלי הייתה של אחד מחיילי המוצב, הלל אונסדורפר, נושא ספר תורה בדרך אל השבי. חיילי המזח שהו בשבי המצרי כחמישה שבועות והוחזרו ארצה במסגרת חילופי שבויים. בשנת 2000, בעקבות בקשה אישית של נשיא המדינה עזר ויצמן מנשיא מצרים חוסני מובארק נמסר לישראל ספר תורה שהוחזק בידי המצרים ושנחשב כספר ממוצב המזח. לימים התברר כי הספר שהוחזר הינו ספר תורה אחר שנפל לידי המצרים.
מי ידע שכך יהיה

מילים ולחן: עוזי חיטמן
ביצוע: בעז שרעבי עם עוזי חיטמן

זה לא חלום
עוד יבוא היום
יום לו חיכינו
אלפיים שנה
המלחמה האחרונה.

עוזבים את הבית
עוזבים את החברים
לובשים מדי זית
והולכים לימים אחרים.

מי ידע שכך יהיה
שבכמה לילות ללא אמא
תהפוך מנער ותהיה
לבחור מסתער קדימה.

חזית הדרום – 14 המוצבים

בזירת הדרום בחצי האי סיני ניצבו כוחות צה"ל על קו המים של תעלת סואץ – תעלה מלאת מים ברוחב של 180 עד 220 מטר ובעומק 16 עד 20 מטר – שמנעה מעבר ישיר ונוח בין הגדות. לאורך חזית התעלה ישראל הקימה החל משנת 1968 את קו בר-לב שהיה מערך של ביצורים המורכב משתי שורות של מוצבים – "מעוזים" על קו המים ו"תעוזים" בעומק המערך. ערב המלחמה קו בר לב היה מאויש בחלקו: 14 מעוזים מתוך 30 היו מאוישים, ובהם כ-500 חיילים ישראליים. לאורך תעלת סואץ הקימה ישראל סוללות עפר גבוהות עד לגובה של 25 מטר שנערמו בזווית של 45 עד 60 מעלות שמנעו מעבר כלי רכב. מהנדסים ישראלים העריכו שיידרש למצרים זמן רב לפרוץ פתחים בסוללות אלה, זמן שהיה מספיק להזעקת התגבורת מעומק המערך.

המצרים תוקפים

בחזית הדרום התייצבו מול תעלת סואץ שתי ארמיות שכללו כ-1,700 טנקים וכ-2,000 קני ארטילריה. בצליחת התעלה השתתפו חמש דיוויזיות חי"ר מצריות, שהתבססו לאורך גדתה המזרחית, ברצועה שרוחבה בין 3 ל-4 ק"מ. בעזרת תותחי מים מוססו הפורצים מקטעים בסוללת העפר שבגדה הישראלית של התעלה. ההתקפה בוצעה תחת מעטה ההפתעה ולכן לא נתקלו הכוחות התוקפים בהתנגדות ממשית מצד צה"ל.

חיילי המילואים מצטרפים

מול הכוחות המצריים עמדה אוגדת סיני עם 7 סוללות ארטילריה, כאשר רק חטיבת טנקים אחת (חטיבה 14) שחנתה בקו המעוזים ו-457 לוחמים ב-20 מעוזים נמצאים בחזית.‏ 200 טנקים נוספים של אוגדה 252 היו בסיני, אך הם היו רחוקים מכדי מתן מענה מהיר. רק לאחר הגעתם של כוחות המילואים, בסיוע נרחב של חיל האוויר, בלמו מתקפה בקרב ואדי מבעוק בקרב ה-14 באוקטובר. המצרים איבדו במהלך זה 200 טנקים, לעומת 20 טנקים שאבדו לצה"ל. תבוסה זו של המצרים נתנה אור ירוק לפתיחת צה"ל במתקפה.
yk9

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.