קצת רקע…
בקום המדינה מנתה מדינת ישראל כ-650 אלף תושבים. עם סיום המנדט הבריטי בארץ נפתחו שערי המדינה לרווחה. עוד בימי הקרבות של מלחמת העצמאות החלו להגיע עולים למדינת ישראל, עם תום הקרבות הלך וגבר היקף העלייה. עלייה חופשית היא אחד מאבני היסוד של מדינת ישראל "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".
עם שב לארצו
העלייה ההמונית של שנות החמישית
עולים לארץ!
בתוך שלוש שנים, בתחילת שנות החמישים, הגיעו לארץ 700,000 איש, היישוב היהודי במדינת ישראל מכפיל את עצמו!
ארצות המוצא של העולים היו מאירופה וארצות המזרח.
מאירופה הגיעו ניצולי שואה ממחנות העקורים באירופה ומהמחנות בקפריסין. וכן יהודים שברחו מהארצות הקומוניסטיות. העולים אינם מגיעים ארצה כקהילה, אלא כבודדים או משפחות קטנות אשר בונים את עצמם מחדש לאחר המלחמה.
מארצות המזרח מגיעות קהילות שלמות אשר עולות מאסיה ומאפריקה. מעין מבצע "חיסול גלויות". מניעי העלייה היו בדרך כלל תגובות אנטישמיות והתנכלויות גוברות כלפי היהודים, במיוחד לאחר הקמת מדינת ישראל וניצחונה במלחמת העצמאות. בארצות מסוימות נאלצו משפחות גדולות ומבוססות להשאיר את רכושם בארצות המוצא ולברוח בשל המצב הקשה נגד היהודים.
קליטת העלייה בשלבים הראשונים
למדינת ישראל הצעירה אין תשתית לקליטה המונית. אין דיור, אין מקורות פרנסה.
בשלב ראשון נקלטים העולים בבתים ערבים נטושים ביפו, רמלה, לוד, באר שבע וחיפה. העולים מוצאים עבודה שכן הגברים מגויסים למלחמה והמשק העברי זקוק לידיים עובדות.
בשלב השני- הבתים מתמלאים, המגויסים חוזרים מהצבא, אין עבודה! מדינת ישראל משכנת את העולים במחנות עולים. חלק מהמחנות הם מחנות צבא בריטיים שנעזבו. בין מחנות העולים: עתלית, פרדס חנה ושער עלייה.
תנאי החיים במחנות העולים היו קשים במיוחד. באולמות גדולים הצטופפו עשרות אנשים זרים זה לזה בצפיפות ובתנאי תברואה קשים. העולים לא עבדו והרשויות סיפקו להם את צרכיהם הבסיסיים.
מרבד הקסמים
(מכונה גם מבצע "על כנפי נשרים") הוא מבצע העלאתם של יהודי תימן ויהודי עדן לארץ ישראל כחלק מעליות 'חיסול גלויות' בשנים 1949 ו-1950. המבצע כונה כך מתוך פסוק ד' בפרק י"ט שבספר שמות: "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי".
יהודי תימן התרכזו במחנה אשר הגיעו אליו לרוב ברגל, המסע הרגלי אל המחנה, והשהות בו היו כרוכים בסבל רב מאוד. מהמחנה יצאה רכבת אווירית לארץ ישראל אשר העלתה בכל פעם כ- 5,000-6,000 עולים. בעלייה זו עלו כ-50,0000 יהודי תימן.
מבצע עזרא ונחמיה
מבצע עזרא ונחמיה, שנקרא גם 'מבצע בבל' או 'מבצע עליבבא', הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילתה של תקופת בית שני.
המבצע החל באפריל 1950, לאחר שממשלת עיראק הסכימה להתיר את יציאתם של היהודים מתחומה, והוא אורגן ובוצע על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט. ככל שגדל מספר הדורשים לצאת עלה מספר הטיסות, עד שהחלה רכבת אווירית בקו בגדאד-לוד. בסופו של דבר עלו לארץ יותר מ-120,000 יהודים, ובעיראק נותרו אלפים בודדים של יהודים. רכושם של העולים הוקפא על ידי הממשלה העיראקית .