הדלקנו אור גם בדימונה

>>>הדלקנו אור גם בדימונה
הדלקנו אור גם בדימונה 2018-02-27T14:55:13+00:00

הדלקנו אור גם בדימונה

המעברות

לאחר שמחנות העולים היו מלאים עד אפס מקום ותנאי החיים שם היו בלתי נסבלים, הוחלט להקים מעברות – שכונות מגורים זמניים של העולים לתקופת "מעבר".
במעברה שוכנו העולים תחילה באוהלים אחר כך בפחונים ובשלב מתקדם יותר בצריפים. במעברה הוקמו מבנים ציבוריים: בית ספר, בית כנסת, מרפאה, גני ילדים. כל משפחה הייתה עצמאית לפרנסתה. אפשרויות התעסוקה היו מעטות ולכן יזמה הממשלה "עבודות דחק" העולים הועסקו בסלילת כבישים, סיקול אבנים מהשדות, נטיעת עצים ועבודות קטיף. שכר העבודה היה זעום. כשנתיים לאחר הקמת המעברות החלו בהדרגה תושבי המעברות בסיוע של הממשלה לעבור לדיור קבע אך ישנם מעברות שנסגרו רק בתחילת שנות ה-60.
maabara
מושבי עולים – נועדו להמשיך את המסורת של התיישבות חקלאית ומעבר לעבודה יצרנית וכן לתת מענה לבעיה הביטחונית באמצעות התיישבות ביישובי הספר הקרובים לגבול. הוקמו 270 יישובים חקלאים בהם נקלטו 50,000 עולים.

עיירות פיתוח – במהלך שנות ה-50 הקימה מדינת ישראל את עיירות הפיתוח. המטרה של עיירות פיתוח היא פיתוח אזורים חדשים בכל הארץ ופיזור האוכלוסייה. 25 עיירות הוקמו מצפון ועד דרום. ב-1950 הוקמה בית שמש, עיירת הפיתוח הראשונה. (בין העיירות: שלומי, קריית שמונה, מטולה, בית שמש, קריית גת, ירוחם, דימונה, אילת, נתיבות ) עיירות הפיתוח היו קולטי העלייה הגדולים.
בעיירות הפיתוח הוקמו מפעלי תעשייה לפרנסת התושבים לדוג': בדימונה הוקמו מפעלי ים המלח, מפעל טקסטיל "כיתן" הוקם בקרית גת ובירוחם מפעל ליצור בקבוקים ובית חרושת לתרופות. בלא מעט מקרים מפעלים נסגרו מה שהותיר את העיר עם אחוזי אבטלה גבוהים.

קליטה חברתית ותרבותית

הקליטה בארץ לא הייתה פשוטה, מעבר לקשיים הפיזיים הרבים שליוו את משפחות העולים בדיור, בפרנסה ובשפה, חוו העולים רמיסה וזלזול של ערכים תרבותיים וחברתיים על ידי החברה בארץ והרשויות שקלטו אותם. התא משפחתי נשבר, הורים הפכו להיות תלותיים בבנים הצעירים אשר נקלטו בקלות רבה יותר. רבים מהילדים עזבו את ערכי התרבות והדת המקובלים בבית אביהם ונהגו לזלזל בה ולהתבייש במשפחתם.
olim

השתלבותם של העולים

עולי אירופה השתלבו מהר יותר מעולי ארצות המזרח בחברה הישראלית; הם יצאו מהר יותר ממחנות העולים ומהמעברות. למרות שלשתי קבוצות העולים לא הייתה השכלה (בשנות המלחמה באירופה לא יכלו ללמוד מקצוע) החברה הישראלית בארץ הייתה מורכבת בעיקר מעולים שעלו מארצות אירופה טרום קום המדינה, התרבות שלהם הייתה אירופאית ומוכרת לניצולי השואה, כמו כן לרבים מעולי אירופה היו מכרים וקרובי משפחה שסייעו להם בקליטה ובנוסף באמצע שנות החמישים החלו להגיע כספי השילומים- פיצויים לניצולי השואה דבר שמאוד עזר להם להתבסס.

הבהרה חשובה :

אתר זה מיועד למטרות למידה בלבד, ולא לשום מטרה מסחרית.

בשימוש באתר זה, הנך מצהיר שכניסתך לאתר היא לצורך לימוד וקבלת סקירה על חידון הציונות והמורשת בלבד ולא לכל מטרה אחרת.