הסתננות, תגמול ומבצע קדש
ניצחנו… ומה עכשיו?
לאחר מלחמת העצמאות
הערבים, שאינם משלימים עם הפסדם במלחמת העצמאות ועם קיומה של מדינת ישראל, דורשים שישראל תחזור לגבולות קווי החלוקה מנובמבר 1947 ושהפליטים יחזרו לבתיהם. למעשה, המאבק הזה "הסכסוך הערבי- ישראלי" נמשך עד ימינו, בכל החזיתות: צבאי, מדיני וכלכלי.
בהיבט המדיני- יש חוסר הסכמה מוחלט להכיר במדינת ישראל. כשמנהיג ישראלי נאם באו"ם, מדינות ערב קמו ועזבו את האולם. אין שום משא ומתן עם מדינת ישראל. בהיבט הכלכלי- חרם על ישראל, לא קנו תוצרת ישראלית והפעילו לחץ על מדינות העולם לא לסחור עם ישראל ובהיבט הביטחוני מתחילות פעילויות של הסתננות לגבולות.
"ההסתננויות"
מטרת ההסתננויות הייתה שוד, ביזה, הברחות וטרור. גבולות הארץ היו ארוכים מאוד והיה קשה להגן עליהם ועל הישובים שעל יד הגבולות. גם המצב בצה"ל היה קשה. לאחר מלחמת העצמאות החיילים חזרו הביתה, בן גוריון פירק את הפלמ"ח ולמעשה צה"ל נשאר צבא של עולים חדשים. הכוח והנחישות של מלחמת העצמאות התפוגגו, והצבא סופג כישלונות.
ב-1953 הוחלט להקים את "יחידת 101"- יחידה קטנה מאוד עם לוחמים מובחרים שהוקמה ע"י אריאל שרון וצורפה לחטיבת הצנחנים. יחידת ה-101 הייתה צריכה לתת תשובה להסתננויות ולבעיות הביטחון של מדינת ישראל.
פעולות התגמול
מטרתם של פעולות התגמול היה ליצור הרתעה ולמנוע את ההסתננויות למטרות טרור וביזה. העיקרון המנחה של פעולות התגמול היה שמדינות ערב הן האחראיות לטרור ולכן לא פוגעים במסתנן עצמו אלא במדינה ובכפר שממנה יצא, הפעילות נעשתה בעיקר בלילה. ליחידה 101 היו הצלחות גדולות והיא הכניסה רוח חדשה בצה"ל. פעולות התגמול העלו את המורל בעם אבל למעשה לא הצליחו לעצור את ההסתננויות ואת הטרור.
במהלך שנות החמישים החלה החרפה במצב הביטחוני משתי סיבות מרכזיות:
מצרים חותמת עסקת נשק עם צ'כיה ונשק מתחיל לזרום למצרים בכמויות גדולות. וב-1955 מקים נאצר נשיא מצרים יחידה של מתאבדים שנקראת "פאדיון" (פירושה: מקריבי נפשם), זו יחידה קומנדו שביצעה פיגועי טרור.
באותה תקופה היה מעגל חוזר: פיגוע- פעולות תגמול- פיגוע – פעולת תגמול ובמדינת ישראל הגיעו למסקנה שחייבים לעצור את המעגל הזה.
מבצע קדש – מלחמת סיני
ב- 1956 משתלט נאצר על תעלת סואץ. צרפת ובריטניה שהיו בעלות מניות בתעלת סואץ (מכיוון שהם חפרו אותה) החלו לתכנן פעולה צבאית נגד מצרים בשיתוף פעולה עם ישראל.
למדינת ישראל יש מספר מטרות ביציאה למלחמה: לכבוש את חבל עזה ולמגר את הטרור הרצחני שיצא משם. להשתלט על מרחבי סיני ובכך לפתוח את תעלת סואץ ולאפשר מעבר חופשי ולהרתיע את מדינות ערב.
מטרתם של צרפת ובריטניה: לכבוש מחדש את תעלת סואץ.
על ישראל החל לחץ בינלאומי כבד לסגת מסיני. ב-7 בנובמבר 1956 בן גוריון מודיע שישראל תיסוג ממדבר סיני, ישראל ניהלה מאבק עיקש למסור את אזור התעלה ורצועת עזה לפיקוח האו"ם. ב- 3 במרץ 1957 נסוגה ישראל מחצי האי סיני וכוח משקיפי או"ם הוצב בתעלה.
"מבצע קדש" תרם למורל בקרב האוכלוסייה בישראל. הרגשת חוסר הביטחון התחלפה בהרגשת רווחה, והשנים שלאחר מבצע קדש היו שנות גאות כלכלית.
מאיר הר ציון
מאיר הר ציון היה לוחם ואיש אדמה יליד 1934, גדל ברשפון ובעין חרוד ושירת ביחידת ה-101 בפיקודו של אריאל שרון. בעת שירות הצבאי כתב מאיר הר ציון יומן בו תיאר בין היתר גם את פעולות התגמול אשר לקח בהן חלק. היומן ראה או בספרו "פרקי יומן". מאז 1959 ועד לפטירתו בשנת 2014, התגורר מאיר הר ציון ב"אחוזת שושנה" – חווה חקלאית פרטית אשר הקים בעמק הירדן לזכר אחותו שושנה, שנרצחה בידי ערבים.
אלי כהן
בשנת 1961 החל לפעול בסוריה איש המוסד אלי כהן. הוא התחזה לאיש עסקים מארגנטינה שהיגר לסוריה. מהר מאוד הוא התקבל בקרב הקצינים וראשי המפלגה. אלי כהן העביר מידע חשוב מאוד לישראל על הצבא הסורי והחלטות הממשל. אלי כהן התגלה ונתפס בזמן ששידר לישראל. משפטו ערך עשרה ימים והוא נידון למוות. לא ניתנה לו זכות לערער והוא ניתלה במאי 1965 בכיכר מרכזית בדמשק, עד היום עצמותיו לא הובאו לקבורה בישראל.