קצת רקע…
השנה היא 1919. בארופה מסתיימת מלחמת העולם הראשונה וגל עלייה גדול מגיע לארץ ישראל. רוב העולים היו צעירים בני 18-22 והגיעו ארצה לאחר שהרגישו שאין פתרון אחר לעם היהודי ובארופה לא כדאי להשאר . בתקופה זו עלו ארצה כ-35,000 יהודים.
העלייה השלישית
עליית הפועלים (1919-1923)
מספר גורמים עודדו את בואם של חלוצי העלייה השלישית עם סיום מלחמת העולם הראשונה:
-
"הצהרת בלפור" ומסירת המנדט על ארץ ישראל לידי בריטניה הפיחו תקווה כי אכן בית לעם היהודי עומד לקום בארץ ישראל.
-
התלהבות הנוער היהודי מהמהפכה הבולשביקית ברוסיה והאמונה כי עתה ניתן להגשים את חזון החברה הסוציאליסטית בארץ ישראל.
-
גלי פרעות ביהודים בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה.
-
השפעת המאבקים הלאומיים באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת המדינות החדשות – פולין צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה.
-
השפעת העלייה השנייה, אשר היוותה כוח משיכה אידאולוגי לנוער החלוצי במזרח אירופה.
מוסדות הישוב
אחד התהליכים החשובים ביותר בתקופת העלייה השלישית היה הקמת המוסדות העצמאיים של היישוב. בהקמת מוסדות אלה הונחו היסודות של "המדינה שבדרך". בשנים 1918-1919 התכנסו כמה פעמים אספות כלליות של נציגי היישוב, ובהן סוכם לערוך בחירות ל"אספת נבחרים". באפריל 1920 נערכו הבחירות ובאוקטובר אותה שנה התכנסה האספה.
אנשי היישוב הבוחרים כונו בשם "כנסת ישראל". אספת הנבחרים, שהייתה הגוף הקובע את המדיניות, בחרה מתוכה "ועד לאומי", שהיה הגוף המבצע. אלו היו מוסדות חילוניים. מלבדם התקיימו גם בתי דין רבניים ורבנות ראשית, שקיבלו משלטונות המנדט את הסמכות לשפוט בענייני אישות ובענייני דת.
צורות התיישבות חדשות
בשנת 1920, השלים העסקן הציוני יהושע חנקין בכספי הקרן הקיימת את רכישת אדמות העמק. בכך החלה תנופת התיישבות חדשה, שנשאה אופי שונה מזו שקדמה לה. שתי צורות התיישבות חדשות קמו בעמק: "הקבוצה הגדולה" (קיבוץ) ו"מושב עובדים".
ההבדל בין "הקבוצה" ל"קבוצה הגדולה" – הייתה בנכונותה של הקבוצה הגדולה לקבל חברים חדשים כל הזמן, כדבר המאפשר את גדילתה ופיתוחה הכלכלי.
"מושב העובדים" היה שייך לאנשים שעבדו בעבודה עצמית והקימו משקים חקלאיים על קרקע לאומית.
הצהרת בלפור
הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917, י"ז בחשוון תרע"ח, ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
יוסף טרומפלדור
המהפכה הבולשביקית ברוסיה
במהלך מלחמת העולם הראשונה התחוללה ברוסיה מהפכה. מנהיגי המהפכה ובראשם לנין בקשו ליישם את האידאולוגיה של קרל מרקס: הם רצו להגיע למצב שבו תבוטל הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור – האדמות, המפעלים וההון הפרטי.
יישובים שהוקמו בעלייה השלישית
יגור
נהלל
מזרע
גניגר
תל-עדשים
בלפוריה
גבע
עין חרוד
תל יוסף
כפר יחזקאל
כפר גדעון
חפציבה
בית אלפא
בנימינה
רעננה
רמת גן
שכונת בורכוב
עטרות
יהודי תימן בעלייה השלישית
בעקבות התגברות מעשי האיבה נגד היהודים בתימן, התחזקות הציפיות המשיחיות בעקבות מלחמת העולם הראשונה, והתמוטטותו של השלטון הטורקי – הגיע גל עלייה נוסף מתימן. מניע נוסף לעלייה היה דברי עידוד שנשלחו מיהודי תימן שהיו בארץ לבוא ולקחת חלק בבניין הארץ, וזאת למרות שמצבם של עולי תימן היה קשה ביותר.
אם בסוף מלחמת העולם הראשונה, היו בארץ כ- 4,500 מיהודי תימן, הרי שערב מלחמת העולם השנייה היו בארץ כ- 28,000!
בנוסף עלו מן המזרח יהודי כורדיסטאן, שמנו קרוב ל- 2,000 נפש. כ- 1,000 איש עלו מארצות צפון אפריקה.
ומעיראק עלו כ- 200 איש ביזמתה של התנועה הציונית, שהחלה לפעול בעירק.
שיר העמק
מילים: נתן אלתרמן | לחן: דניאל סמבורסקי
בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.
מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת,
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.
יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,
שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,
זוֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,
זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.
אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,
סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.
קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,
מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
מִי יָרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל
בֵּין בֵּית אַלְפָא וְנַהֲלָל?